A biography for Mario Monicellihasn’t been written yet.
“A comedy that is ironic, sometimes bitter, in some cases even dramatic, tragic: This is what Italian comedy is.”
“מעולם לא עשיתי חשבון נפש על חיי; וגם לא של היום. גם בגלל שאני לא זוכר כלום, אני מוחק כל הזמן את העבר.”
“ההומוריסט הוא מי שרואה את הצד המצחיק, הצד המנוגד, באירועים יומיומיים, ברגעים היסטוריים וחברתיים גדולים, ומדגיש אותו.”
“בלי האלמנטים האלה, הרעב, המוות, המחלות והעוני לא היינו יכולים להצחיק את איטליה.”
“המחבר האמיתי של הסרטים התיעודיים הוא תמיד העורך.”
“שאלות קיומיות גדולות לא מעניינות אותי. מי אנחנו ולאן אנחנו הולכים הם דברים שמעולם לא התמקדתי בהם.”
“הקומדיה האיטלקית הסתיימה כשהבמאים הפסיקו לנסוע באוטובוס.”
“פסימיסטים שאין להם מה לומר, מוטב שישתקו.”
“צחוק הוא סימן לבגרות ואילו דרמה היא סימן לילדותיות.”
“The themes that make one laugh always stem from poverty, hunger, misery, old age, sickness, and death. These are the themes that make Italians laugh, anyway.”
“I always look at a group of people who want to attempt an enterprise greater than their means. They begin on this enterprise and they fail.”
“Death doesn't frighten me, it bothers me. It bothers me for example that someone can be there tomorrow but me I am no longer there. What bothers me is no longer being alive, not being dead.”