Marina Tsvetaeva

“One should write only those books from whose absence one suffers. In short: the ones you want on your own desk.”

“מרינה היא משוררת שמשתמשת בשפה כולה בבת אחת, כלומר: מבחינתה כל מקור אסוציאטיבי הוא לגיטימי – בכל הֶקשר.”

“היא הייתה משוררת נועזת מאוד. הכוח שלה היה במוזיקה, בריתמוס המיוחד. קשה מאוד לתרגם אותה. השירים שלה, על פי רוב, שקולים וחרוזים, אבל לא במתכונת צפויה וסימטרית.”

“זה שלא יכול להיות ממנו יותר מדי, מפני שהוא עצמו – היותר מדי, כל יתרת הערגה והכוח, יתרת הכוח ההופך לערגה, המתיקה הרים.”

“כן, מה שאתה יודע בילדות – אתה יודע כל חייך. כמו גם: מה שאינך יודע בילדות – אינך יודע כל חייך.”

“לא אספר מה שלא היה, שכן כל מטרת הרשימות האלה וכל ערכן בנאמנותן לעבר.”

“לא אזדנב בסוף השיירה של חנוטים, דמומים, רפי ראוּת!”

“תַּחַת מָסַךְ־מָטָר, מִמַּבַּט־אֲדִישִׁים נִסְתֶּרֶת – אַתָּה בִּשְׁבִילִי הַמָּחָר!”

“שוב מתייסרת ושבה. מה שהיה – ואין לי שם לו – זו אהבה?”

“שירי שלי, כיין זמרה מובחרת – יבוא יומם.”

“There are books so alive that you're always afraid that while you weren't reading, the book has gone and changed, has shifted like a river; while you went on living, it went on living too, and like a river moved on and moved away. No one has stepped twice into the same river. But did anyone ever step twice into the same book?”

“Don't you know no one can escapethe power of creatures reaching outwith breath alone?”

“My desk, most loyal friend thank you. You've been with me on every road I've taken. My scar and my protection.”

“A deception that elevates us is dearer than a host of low truths.”

“Wings are freedom only when they are wide open in flight. On one's back they are a heavy weight.”

“I opened my veins. Unstoppablylife spurts out with no remedy.Now I set out bowls and plates.Every bowl will be shallow.Every plate will be small.And overflowing their rims,into the black earth, to nourishthe rushes unstoppablywithout cure, gushespoetry ...”