Lucretius

“In the midst of the fountain of wit there arises something bitter, which stings in the very flowers.”

“Thus the sum of things is ever being reviewed, and mortals dependent one upon another. Some nations increase, others diminish, and in a short space the generations of living creatures are changed and like runners pass on the torch of life.”

“It is great wealth to a soul to live frugally with a contented mind.”

“So potent was religion in persuading to evil deeds.”

“מעולם לא חשך היום בבוא הליל, ומעולם לא הפציעה איילת השחר לאחר מכן, מבלי שתישמע בין צרחות התינוקות שנולדו זה עתה גם זעקת הכאב שמלווה את המוות וגם את שחור הקבורה.”

“בני תמותה מעבירים זה לזה את החיים כמו רצים באיצטדיון, המוסרים מיד ליד את הלפיד.”

“מסכן, הו מסכן שכמוני, יום אחד לא מאושר לוקח אתו את כל הנאות החיים.”

“מדוע נרצה להכפיל את מספרם של הימים שבהם נסבול אבדות כה כבדות, מבלי שנוכל מהם לשום רווח לקוות?”

“קדחת אהבה בוערת אינה באה על סיפוקה מהר יותר בעשותנו שימוש במצע רקום ארגמן, מאשר כשאנו שוכבים במיטה פשוטה ורגילה.”

“האם אין אנו רואים כי הטבע משתוקק לזאת בלבד: גוף משוחרר לגמרי מן הכאב, נפש שנוכל ליהנות ממנה רחוקים מדאגה וחרדה?”

“חשוב וראה איך חיי הנצח של העבר אינם אומרים לנו דבר.”

“אם הלב לא טוהר מן הרעה, בפני אילו קרבות וסכנות נצטרך עוד לעמוד, אנו שאיננו יודעים שובעה!”

“האם אין אנו רואים שכל האנשים אינם מודעים למה שהם רוצים, מחפשים אותו בכל מקום ומשנים את מקומם תמיד?”

“איש אינו חייב להתאבל על עצמו ועל חייו.”

“אלף אנשים, אלף בעלי חיים ואלף יצורים אחרים, ברגע שבו אתה מת גם הם מתים.”

“דבר אינו משתווה למהירות המחשבה ולפעילות רוחו של האדם. הנפש היא לכן מהירה יותר מכל דבר שאנו רואים ואשר הטבע מציג לעינינו.”

“כשהגיל מועך את הגוף בכל כובד משקלו, אבריו מתמוטטים מרוב חולשה וריקבון, כוח השיפוט צולע, נכנעים הדיבור והמוח.”

“אדם זקן מנענע את ראשו ופולט אנחה בהשוותו את ההווה עם ימים שעברו זה מכבר.”

“הזִקנה מערערת את הבריאות, והעוצמה שהגיעה לשיאה הופכת לתשישות.”

“אם נהנית משפע חיים וגם עונג שבעת.. למה עתה, שבע חיים, לא תיטוש מיטתך לאורח?”