Karel Čapek

“I had written the sentence, 'You mustn't think that the evolution that gave rise to us was the only evolutionary possibility on this planet. . . . that cultural developments could be shaped through the mediation of another animal species. If the biological conditions were favorable, some civilization not inferior to our own could arise in the depths of the sea. . . . Would it do the same stupid things mankind has done? Would it invite the same historical calamities? What would we say if some animal other than man declared that its education and its numbers gave it the sole right to occupy the entire world and hold sway over all creation?”

“It is a foible of our human nature that when we have an extremely unpleasant experience, it gives us a peculiar satisfaction if it is “the biggest” of its disagreeable kind that has happened since the world began. During a heat wave, for instance, we are very pleased if the papers announce that it is “the highest temperature reached since the year 1881,” and we feel a little resentment towards the year 1881 for having gone us one better. Or if our ears are frozen till all the skin peels off, it fills us with a certain happiness to learn that “it was the hardest frost recorded since 1786.” It is just the same with wars. The war in progress is either the most righteous or the bloodiest, or the most successful, or the longest, since such and such a time; any superlative whatever always affords us the proud satisfaction of having been through something extraordinary and record-breaking.”

“אומן ההתבוננות. בטבע, באדם, בדומם, במחוות קטנות שרק הוא חש וקולט, ברגעים זעירים, בכנפי פרפר, בשפמפם חתול; כשהוא מתאר ריחות, אי אפשר שלא להריח אותם, וכשהוא כותב טעמים, חלל הפה מתעורר לחיים חדשים.”

“אדם שבבעלותו כמה מטרים רבועים של אדמה והוא מגדל בה, אכן נהיה יצור שמרני יותר, מפני שהוא תלוי באלפי חוקי טבע. יעשה אשר יעשה, שום מהפכה לא תחיש את תקופת הנביטה או תפריח את הלילך לפני מאי. על כן מחכים האדם ומבין שעליו להיכנע לחוקים ולמנהגים.”

“אנחנו הגננים חיים למען העתיד; כשהורדים שלנו פורחים, אנחנו חושבים שהם יפרחו יפה עוד יותר בשנה הבאה.”

“ראיית הדברים שלכם השתנתה. כאשר יורד גשם, אתם אומרים שיורד גשם על הגינה. כאשר זורחת השמש, היא לא זורחת סתם כך, היא זורחת על הגינה, כשבא הלילה, אתם נהנים משום שהגינה תנוח לה.”

“אל תתבייש, עלה סמוק. היפתחי, מניפה מקופלת, התמתח, ישנוני מכוסה מוך, כבר ניתן האות לצאת לדרך.”

“נראה שבכל אחד מאתנו טמון שריד של עובד אדמה, שעבר אלינו בתורשה.”

“בינינו לבין עצמנו, בהישרדותו של מר בֶּזְדִיצֶ’ק לא היה שום דבר מיוחד. הלא ידוע לנו מזמן, שזעמם של בני אדם וקנאויותיהם שורדים בכל האסונות והפורענויות; ואפילו סוף העולם לא יגע בהם.”

“יש והייתי רוצה, תוך כדי ניצוח, לזרוק את השרביט; אוחזת בי אימה נוראה מעצם העובדה שכל כך הרבה אנשים מסתכלים בי. מי שאין בו לפחות קצת מאופיו של ליצן, היה רצוי שיימנע מלהיחשף לציבור. אבל זה כבר פרק אחר.”

“הלא הדבר כל כך קל; די לרקוע ברגל ולעזור קצת בתנועת הזרועות, ואתה יכול לעוף כמו ציפור. אולי זה יתפתח לענף ספורט חדש; או שאפשר יהיה להקל על העומס בדרכים ולהלך באוויר ולא יהיה צורך בבניית מעליות.”

“ישנם אנשים שאין להם כסף. אחרים אינם מאמינים בנפש האדם. יש שיעברו חיים שלמים ללא כל שכנוע פוליטי. אך מכול מוזרה העובדה כי ישנם אנשים שאין להם בכיסם קופסת גפרורים.”

“מלנכוליה, הכאב הקשה ביותר בחיים, היא סבל שנגרם מדברים קטנים. היא הכאב הקשה מכולם, מפני שאין היא מותירה מקום לגבורה; אין מלנכולים גיבורים.”

“אנשים מחזיקים ב'דעה קדומה' או ב'מחשבה מקובעת' רק ביחס לדברים חדשים יחסית, או כאלה שאינם מוּכרים להם די הצורך.”

“רוב האנשים אוהבים ביותר לקבל מכתבים, אך מאוד אינם אוהבים לכתוב אותם.”

“משמח לאהוב את כל העולם כי יש לו אלפי פנים והוא שונה בכל מקום.”

“מי שרוצה לעזור לאנשים ולהציל את העולם תמיד יפגע באינטרס של מישהו אחר.”

“כל אישה אהובה היא נסיכה בעיני הפונים אליה ובעצמה.”

“כל הבדל בדברים ובאנשים מעשיר את החיים.”

“Everyone has the best of feelings towards mankind in general, but not towards the individual man. We'll kill men, but we want to save mankind. And that isn't right, your Reverence. The world will be an evil place as long as people don't believe in other people.”