Julia Kristeva

“Today’s milestone is human madness. Politics is a part of it, particularly in its lethal outbursts. Politics is not, as it was for Hannah Arendt, the field where human freedom is unfurled. The modern world, the world of world war, the Third World, the underground world of death that acts upon us, do not have the civilized splendor of the Greek city state. The modern political domain is massively, in totalitarian fashion, social, leveling, exhausting. Hence madness is a space of antisocial, apolitical, and paradoxically free individuation”

“בהגותה של ז'וליה קריסטבה אהבה, לדוגמה, אינה אפשרית מבלי יכולת האידיאליזציה וההזדהות. בניגוד לאהבה, המלנכוליה היא בגדר מכשול קשה בדרך ליצירתן של יכולות סימבוליות ודמיוניות. באופן טיפוסי, אנשים הסובלים ממלנכוליה אינם מסוגלים לאהוב, מאחר שאינם מסוגלים לבנות את האידיאליזציות הנחוצות.”

“הזר מתחיל כאשר מפציעה המודעות לשונותי שלי, ומסתיים כאשר אנו כולנו מזהים את עצמנו כזרים המורדים בקשרים ובקהילות.”

“כשאנו מזהים אותו בתוכנו, אנו חוסכים לעצמנו את הצורך לשנוא אותו בפני עצמו.”

“הזר שוכן בתוכנו.”

“בעת הדיכאון, אם קיומי עתיד להתערער, הרי שחוסר המובן שלו אינו טרגי: הוא נראה לי מובן מאליו, זועק לעין ומחויב המציאות. מאין באה שמש שחורה זו? מאיזו גלקסיה מטורפת ממסמרות אותי קרניה המעיקות והבלתי נראות לקרקע, למיטה, לאֵלֶם, לוויתור?”

“אנשים מלנכוליים הם נוכרים בתוך שפת אמם.”

“אני מתייחסת ברצינות רבה לשינויים שמתרחשים בתולדות הספרות והאמנות ובתולדות הדתות. ההתפתחויות בתחומים הללו מצביעות על ההעמקה של היכולת האנושית לייצר משמעות. החל במסורת המיסטית, עבור בעבודה הספרותית וכלה בהרפתקה היצירתית של הדימוי בציור ובקולנוע, הציוויליזציה שלנו פיתחה ‘חוויה פנימית', כך הפילוסופיה מכנה זאת. ה'חוויה הפנימית' הזאת שוקדת על יצירת המובן החדש של האושר שלנו. זו החירות שלנו.”

“אנו זקוקים לרוך נוצרי ועלינו למנף את הנצרות כדי להביס את העולם שרוצה להתכחש לכאב.”

“העבר הוא מרכיב אחד אך בר־התמרה. זו עודנה שאיפה. אני סבורה שיש לשמרה לבל נהיה אסירים של מועקות.”

“אני סבורה שאין לנו גרסאות אחרות של חירות זולת לומר שהדרך פתוחה. אלמלא כן, אנחנו שרויים במעין דטרמיניזם ביולוגי או דטרמיניזם של זיכרון.”

“המטפורה היחידה האפשרית לחיי הנפש היא התחושה של להיות חי.”

“Pregnancy = "the slow, difficult, and delightful apprenticeship in attentiveness, gentleness, forgetting oneself. The ability to succeed in this path without masochism and without annihilating one's affective, intellectual, and professional personality - such would seem to be the stakes to be won through guiltless maternity.”

“Can the beautiful be sad? Is beauty inseparable from the ephemeral and hence from mourning? Or else is the beautiful object the one that tirelessly returns following destructions and wars in order to bear witness that there is survival after death, that immortality is possible?”

“That faith be analyzable does not necessarily imply a method for getting by without it. . . .”

“The depressed person is a radical, sullen atheist.”