Jonathan Swift

“כיצד נוכל לקוות שאנשים יקבלו את הדעות אם הם אינם מקבלים אפילו את ההודעות?”

“במחציתם השנייה של חייו החכם עוסק בריפוי הדעות הקדומות, הדעות הכוזבות והשיגעונות שבהם לקה במחציתם הראשונה.”

“כוחו של גורל אינו מוכר אלא על ידי האומללים, כי המאושרים מייחסים את כל הצלחתם לזכותם ולתבונתם עצמם.”

“בני אדם רוצים שנצחק משנינותם ולא מטיפשותם.”

“החזון הוא האמנות לראות את הבלתי נראה.”

“החכם לעולם אינו מאחל לעצמו לחדש את נעוריו.”

“מה שאנשים מבטיחים לתת הם מחזיקים היטב ואינם עוזבים לעולם.”

“אמיץ היה האדם הראשון שהחליט לאכול אויסטר.”

“כמו קרום העיסה, הבטחות נעשות כדי להפרן.”

“שאלתי איש עני כיצד היא חי והוא השיב: 'כמו סבון, כל יום עם פחות'.”

“האנחות הן הגדולות שבתרומות שהשמים מקבלים, והחלק הכן ביותר של דבקותנו הדתית.”

“כל אדם רוצה להאריך ימים, אך איש אינו רוצה להיות זקן.”

“אנחנו דתיים מספיק כדי לשנוא, אבל לא מספיק כדי לאהוב זה את זה.”

“אמתלה היא שקר מפורכס (=מקושט).”

“עצה קלת דעת מפחיתה את משקלן של עצות טובות שניתנו לפני כן.”

“מעולם לא השתוממתי בראותי אנשים רעים, אך לעתים קרובות השתוממתי על כי אינם מתביישים.”

“לעתים קרובות השאפתנות גורמת לנו לקבל על עצמנו משימות שפלות.”

“חוקים הם כמו קורי-עכביש שמצליחים ללכוד זבובים הקטנים, אך מניחים לצרעות ולדבּוּרים לפרוץ דרכם.”

“אין שום דבר יציב בעולם, פרט לחוסר-היציבות.”

“הבערות, העצלות והשחיתות הן ערובות ודאיות לכשירותו של מחוקק.”