Jean de La Fontaine

“הכיבוש היפה ביותר הוא לכבוש את יצרך.”

“צריך לעזור זה לזה; זהו חוק הטבע.”

“עוד מותר לך לבנות, אבל לנטוע בגיל זה?”

“לא הזהב ולא הגדולה גורמים לנו להיות מאושרים.”

“המים היו כה שקופים כמו בימים הכי יפים, ובמעלה ההר, בדרך חולית וקשה, שישה סוסים חזקים משכו מרכבה.”

“העולם כולו מציית לאהבה; אהבו נא! כל השאר אינו שווה דבר.”

“אני אוהב את המשחקים, את הספרים, את המוזיקה, את העיר ואת הכפר. בקיצור: את כולם. לא קיים דבר שאינו שולט בי, עד כדי תענוג קודר של לב מלנכולי.”

“אנו קוראים על מצחיהם של אלה המוקפים טובין חסרי תועלת, כי הגורל מוכר את מה שאנו סבורים כי הוא נותן.”

“ז'אן הלך כמו שבא; הוא אכל את הקרן ואת ההכנסה... שני דברים שבהם הוא התפטם: האחד לישון והאחר להתבטל.”

“מוטב להיות קבצן עומד על רגליו מאשר קיסר שנקבר.”

“בסיכומו של דבר, כמו שאומרים: יש להסתיר את החסדים שאנו עושים בין החולצה לבין הבשר.”

“אצל ידידים הכול עובר, הכול נסלח; אצל נאהבים הכול טוב, הכול מושלם; אצל נשואים הכול משעמם, הכול רפה.”

“אין אנו מאמינים ברעה, אלא כאשר היא מגיעה אלינו.”

“אסור ללעוג לאומללים, כי מיהו זה אשר יכול להיות מאושר תמיד?”

“כדי להציל את האשראי, צריך להסתיר את האבידה.”

“תענוג כפול הוא להכשיל את המכשיל.”

“באהבה, הכול מסתורי.”

“הסופר מקלקל כל מה שיש ברצונו לעשות טוב יותר.”

“אניני הטעם אומללים; דבר אינו יכול להשביע רצונם.”

“לכלב חם מזג יש תמיד אוזן קצוצה.”