James Spader

“When I'm not working, I don't get my hair cut. I don't know what the next character looks like.”

“Acting is a great way to make a living, especially when I consider what my alternatives were and probably still are. I mean, you are only making movies. It is a lot less pressure than being a surgeon; although it seemed like the only other thing that I was qualified for was manual labour.”

“The protagonists that I've played tend to be people who make trouble. Or even if they don't make it, they certainly disrupt things. It's fun to do that in life as well. But I don't think I ever played myself.”

“I'm not a planner. I like to try something different, to just see what happens.”

“I am not very responsible economically. I have a history working on films for years and years, and by the time I was starting the next film, I was starting from zero again.”

“I have very, very strong obsessive-compulsive issues. I'm very particular.”

“I don't think movies or television have any basis in reality at all. It's all just pretend. That's what's fun about it.”

“The first perk of theater is the girls.”

“Acting is easy and fun. You earn a lot of money, and you bang out with girls. The profession is given tremendous significance within our society, but it's not really worthy of it.”

“זו משימה עצומה לשווק משהו בימינו, ובמציאות כל כך רבת גירויים ותחרות, ברור שזה מה שיעשו: ייקחו פרצוף מוכר עם שם מוכר.”

“לא נעים לי לומר, אבל אני חי את החיים שלי בסוג של ואקום. אין לי טלוויזיה בבית ואני גם לא הולך הרבה לקולנוע. בזמן שאני מצטלם, אני בכלל לא מצליח לראות כלום.”

“התעשייה השתנתה לחלוטין. קולנוע וטלוויזיה וגם תיאטרון חזרו להיות כמו בעבר הרחוק, אנשים שוב עושים כמה דברים. פעם זה היה מאוד מופרד, היום זה לא. זה בטח מסיבות כלכליות. כולם עושים הכול.”

“בתחום הטלוויזיה התרחש מפץ גדול, אחת הסיבות לזינוק הזה היא שמבחינה כלכלית הקולנוע הפך להיות עסק קשה. שכבת הביניים של סרטי הקולנוע כמעט ונעלמה. כלומר, המציאות כיום היא שמדי שנה מופקים כמה סרטי אולפנים ענקיים ומצד שני סרטים קטנים ודלי תקציב, שלא מאפשרים ליוצרים וצוותים להתפרנס כראוי. היעדר שכבת האמצע של סרטי הקולנוע בתקציבים בינוניים דוחפת יותר ויותר אנשים לטלוויזיה, בתקווה להתפרנס.”

“אנטי־גיבורים תמיד היו הדמויות שהכי אהבתי. באופן לגמרי מקרי, אלה גם הדמויות שיוצא לי לשחק רוב הזמן. אני לא יודע אם יש לי את הכישורים המתאימים כדי לשחק משהו אחר.”

“כשאני בוחר לשחק תפקיד, אני מעולם לא חושב על סיכויי ההצלחה של הפרויקט. הדבר היחיד שמניע אותי הוא התחושה, לאחר קריאת התסריט, שמדובר בדמות שאני יכול להביא אליה משהו מקורי מעצמי, ויהיה לי מעניין לשחק אותה.”

“I didn't really look like a character actor, yet those were the roles I loved to play. If you were a character actor who didn't necessarily look like a character actor, you had to play bad guys.”

“I've never been a big TV watcher.”

“My career had been split pretty evenly between good guys and bad guys until I finally grew into myself enough to play a decent antihero, where you can combine the two.”

“If you find great difficulty in trying to reckon with the future or even the present, I think it's intuitive to start that process by reckoning with the past.”

“Working in theater, film, or television are three different jobs for an actor, and I accept them as such.”