Honoré de Balzac

“Where some one else's welfare is concerned, a young girl becomes as ingenious as a thief. Guileless where she herself is in question, and full of foresight for me,--she is like a heavenly angel forgiving the strange incomprehensible sins of earth.”

“Man cannot spend all his time doing evil, and even in the company of pirates there must be some sweet moments on their sinister ship when you feel as if you were aboard a pleasure yacht.”

“Of necessity she went further in aversion than she had gone in love, for her hatred was not in proportion to her love but to her disappointed hopes.”

“Lucien took the cigar and lit it, in the Spanish fashion, from that of the priest. "He is right," Lucien thought; "there is plenty of time to kill myself.”

“Have you ever plunged into the immensity of space and time by reading the geological treatises of Cuvier? Borne away on the wings of his genius, have you hovered over the illimitable abyss of the past as if a magician's hand were holding you aloft? As one penetrates from seam to seam, from stratum to stratum and discovers, under the quarries of Montmartre or in the schists of the Urals, those animals whose fossilized remains belong to antediluvian civilizations, the mind is startled to catch a vista of the milliards of years and the millions of peoples which the feeble memory of man and an indestructible divine tradition have forgotten and whose ashes heaped on the surface of our globe, form the two feet of earth which furnish us with bread and flowers. Is not Cuvier the greatest poet of our century? Certainly Lord Byron has expressed in words some aspects of spiritual turmoil; but our immortal natural historian has reconstructed worlds from bleached bones.”

“Glory is the sunshine of the dead”

“In Paris, when certain people see you ready to set your foot in the stirrup, some pull your coat-tails, others loosen the buckle of the strap that you may fall and crack your skull; one wrenches off your horse's shoes, another steals your whip, and the least treacherous of them all is the man whom you see coming to fire his pistol at you point blank.”

“Though the human heart may have to pause for rest when climbing the heights of affection it rarely stops on the slippery slope of hatred.”

“Se ciascuno pensa solo a se stesso e non si fida che di se stesso, come volete che ci sia coraggio civile, dal momento che questa virtù si basa sulla rinuncia a se stessi? Coraggio civile e coraggio militare nascono dallo stesso principio. Voi siete chiamati a dare la vostra vita in un sol momento, la nostra si consuma a goccia a goccia. Da entrambe le parti è la stessa lotta, sotto forme diverse. Non basta essere onesti per far progredire il più piccolo paese, bisogna anche essere preparati; senza contare che istruzione, onestà, amor di patria non valgono niente se non c'è la ferma volontà di trascurare ogni interesse personale per dedicarsi al pubblico bene”

“אחרי שהתחיל בנושא מסוים היה נסחף עם הערות אגב שלו ועובר לנושא מנוגד בתכלית, מבלי להסיק מסקנות כלשהי.”

“חיוך תועה עלה על שפתיה של הנערה המסכנה, כמו קרן אור שבקעה מעמקי נשמתה והגיהה את פניה נוגה כה רב.”

“מטבע הנשים להוכיח את הבלתי אפשרי על יסוד האפשרי ולבטל את העובדות על סמך נבואות הלב.”

“אם לב האדם נח לעתים בהעפילו על הרי החיבה, אין הוא עוצר אלא לעתים רחוקות במדרון התלול של רגשות המשטמה.”

“הוא עצמו סגור ומסוגר, כמו ניחן במעמקיו הדוממים של ספינקס יודע כל רואה הכל ואינו אומר דבר.”

“האם תוכלי לערוב לי שלא תשתני לעולם?”

“שׂיחו, לבושו, המחוות שלו, אפילו המצמוץ שבעיניו היו לחוק בחבל ארץ זה, שבו כל מי שחקר את תנועותיו, בדומה למדען החוקר את פעולת האינסטינקטים אצל בעלי החיים, התוודע לחוכמה עמוקה, דוממת, המתגלמת אף בזעירה שבהן.”

“הכול גלוי כאן, וכולם מעודכנים במתרחש. גם בבתים המסוגרים, החשוכים והדוממים אין שום סודות. החיים מתנהלים כמעט תמיד באוויר הפתוח.”

“דו־קרב מתמיד מתחולל כאן בין השמיים לבין אינטרסים ארציים. ארשת פנים עצובה, חיוך או הבעה של שמחה מתחלפים ביניהם בהתאם לתנודות הברומטר.”

“עליך — כמה מענג הדבר! — לכבוש מחדש את לבה של אשתך, של קרולין שלך; לחבק שוב את מותניה ולהיות לטוב שבבעלים, לנסות ולנחש מה ימצא חן בעיניה כדי לעשות את הדבר שיענג אותה במקום את זה שאתה רוצה לעשות!”

“והכבוד העצמי שלך הוא הכדור שאשתך משליכה ללא הרף, תופסת ושוב משליכה, ברוב תואנות בלתי צפויות ומגוונות ואגב כך מתחנחנת במונחים ידידותיים או בהבעות ומחווֹת חביבות למדי.”