Herbert Marcuse

“The danger of abusing the discovery of the truth value of imagination for retrogressive tendencies is exemplified by the work of Carl Jung. More empathically than Freud, he has insisted on the cognitive force of imagination. According to Jung, phantasy is ‘undistinguishably’ united with all other mental functions, it appears ‘now as primeval, now as the ultimate and most audacious synthesis of all capabilities.’ Phantasy is above all the ‘creative activity out of which flow the answers to all answerable questions’; it is ‘the mother of all possibilities, in which all mental opposites as well as the conflict between internal and external world are united.’ Phantasy has always built the bridge between the irreconcilable demands of object and subject, extroversion and introversion. The simultaneously retrospective and expectant character of imagination is thus clearly stated: it looks not only back to an aboriginal golden past, but also forward to still unrealized but realizable possibilities.”

“Art breaks open a dimension inaccessible to other experience, a dimension in which human beings, nature, and things no longer stand under the law of the established reality principle...The encounter with the truth of art happens in the estranging language and images which make perceptible, visible, and audible that which is no longer, or not yet, perceived, said, and heard in everyday life.”

“בחירה חופשית מתוך מבחר עשיר של מצרכים ושירותים אין פירושה חירות, אם מצרכים ושירותים אלה מסייעים לתקינותם של הפיקוח והבקרה החברתיים של יגיעה ופחד – דהיינו, אם הם מהווים את אישיות הניכור.”

“הבריות מזהות את עצמן בסחורות ובמוצרים שלהן; הן מוצאות את 'הנשמה היתרה' שלהן במכוניתן, במערכת הסטריאופונית שלהן, בקוטג' הדו־מפלסי שלהן, בציוד המטבח החדיש שלהן.”

“טווח הבחירה העומד לרשות הפרט אינו הגורם המכריע בקביעת שיעורה של החירות האנושית; הגורם המכריע הוא מה הפרט יכול לבחור ובמה הוא בוחר למעשה.”

“המטרה שראוי לשאוף אליה היא המרת הצרכים הכוזבים בצרכים אמיתיים ונטישת סיפוק הצרכים שיש בו משום דיכוי.”

“אילו הם הצרכים האמיתיים ואילו הם הצרכים הכוזבים – הרי זו בעיה שצריכה להיפתר, בסיכומו של דבר על ידי הפרט עצמו.”

“צרכים כוזבים הם אלה המוטלים מגבוה על הפרט בשם אינטרסים חברתיים מיוחדים הבאים לדכאו: הצרכים המנציחים את העמל והיגיעה, את התוקפנות, את המצוקה ואת אי הצדק והעוול.”

“מרבית הצרכים שחשים אנו – הצורך להתפוגג, להתבדר, לנהוג ולצרוך בהתאם למודעוֹת הפרסומת, הצורך לאהוב ולשנוא מה שאחרים אוהבים ושונאים – שייכים לקטגוריית הצרכים הכוזבים.”

“הקונפליקטים הבאים לידי ביטוי באמנות, הנפתרים או נדכאים בה, מצויים מתחת לפני השטח של כל סדר חברתי מסוים.”

“The criterion for free choice can never be an absolute one, but neither is it entirely relative.”

“At the highest stage of capitalism, the most necessary revolution appears as the most unlikely one.”

“The range of choice open to the individual is not the decisive factor in determining the degree of human freedom, but what can be chosen and what is chosen by the individual.”

“Obscenity is a moral concept in the verbal arsenal of the establishment, which abuses the term by applying it, not to expressions of its own morality but to those of another.”

“The web of domination has become the web of Reason itself, and this society is fatally entangled in it.”

“The psychoanalytic liberation of memory explodes the rationality of the repressed individual. As cognition gives way to re-cognition, the forbidden images and impulses of childhood begin to tell the truth that reason denies.”

“Not every problem someone has with his girlfriend is necessarily due to the capitalist mode of production.”

“The people recognize themselves in their commodities; they find their soul in their automobile, hi-fi set, split-level home, kitchen equipment.”

“If the worker and his boss enjoy the same television program and visit the same resort places, if the typist is as attractively made up as the daughter of her employer, if the Negro owns a Cadillac, if they all read the same newspaper, then this assimilation indicates not the disappearance of classes, but the extent to which the needs and satisfactions that serve the preservation of the Establishment are shared by the underlying population.”

“Under the rule of a repressive whole, liberty can be made into a powerful instrument of domination.”