איאת אבו שמיס

“אני גם לא מסתמסת בערבית עם אף אחד - עם בעלי, עם אחותי, עם אמא שלי, זה תמיד יהיה מעורבב עם עברית: 'מה עניינים, חמדיללה, וואלה בסדר, יאללה סלמאת, כּוּני בקשר'. אני לא יודעת אם זה טוב או לא, אבל ככה זה. זו השפה היפאווית.”

“מאז לימודי הספרות בבית הספר לא קראתי שיר בערבית. אני זוכרת את ניזאר קבאני ואת טהא מוחמד עלי.”

“שִׁנַּי סוֹעֲרוֹת / כְּיָם בְּיוֹם חָרְפִּי / לֹא מַצְלִיחָה לָצוּד / אַף מִלָּה בַּחֵךְ שֶׁלִּי / מְרִימָה אֶת הַקּוֹל כְּחַכָּה / עִם לְשׁנִי נוֹשֵׂאת סַל / מָלֵא שָׂפוֹת שׁוֹתְקוֹת כְּדָגִים.”

“הרי אם מישהו אי פעם העניק לי משהו / מבלי שאחזיר זאת הייתה היא / הרי אם מישהו אי פעם חיבק אותי / וללא ידיים זאת הייתה היא.”

“מְחַפֶּשֶׂת אֵיבָרִים אֲחֵרִים / אוֹסֶפֶת אוֹתָם וּמַרְכִּיבָה / כְּדֵי לִהְיוֹת אִשָּׁה / לֹא בְּהֶכְרֵחַ מֻשְׁלֶמֶת / לֹא בְּהֶכְרֵחַ.”

“מִישֶׁהוּ הֶחְלִיט בִּמְקוֹמִי שֶׁזֶּה לֹא מְקוֹמִי...מִישֶׁהוּ הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ הַקָּרָה עַל שְׂפָתַי, חָסַם אוֹתָן וְאָמַר לִי 'תֹּאמְרִי'.”

“מִישֶׁהוּ הִנִּיחַ אֶת יָדוֹ הַקָּרָה / עַל שְׂפָתַי, חָסַם אוֹתָן / וְאָמַר לִי 'תֹּאמְרִי'.”

“רואה אנשים / דומים בשוני / שחיים יחד ואוהבים.”

“נוסעת בכיוון דומה / אבל עדיין לא זהה.”

“הַמַּסֵּכוֹת בְּחֶדֶר הַתִּלְבּוֹשׁוֹת מוּכָנוֹת אָמְנָם נִקְרְעוּ וְנִתְבָּלוּ אֲבָל תָמִיד נִתָּן לְתַקֵּן אוֹתָן.”

“אף אחד לא הכין אותי להיות גם וגם, אבל אני למדתי לחיות בחצאים.”

“אֲנִי רוֹאָה דְּבָרִים יָפִים, רוֹאָה אֲנָשִׁים דּוֹמִים בַּשֹּׁנִי, אוֹהֶבֶת לִהְיוֹת, לְהִתְבּוֹנֵן.”

“אֲנִי אֹמַר אֶת הַאֱמֶת! גַּם אִם תַּאַטְמוּ אָזְנַים אֲנִי אוֹמַר אֶת הַאֱמֶת!”

“מְרִימָה אֶת הַקּוֹל כְּחַכָּה עִם לְשׁנִי, נוֹשֵׂאת סַל מָלֵא שָׂפוֹת שׁוֹתְקוֹת כְּדָגִים.”

“וְאַתֶּם עוֹמְדִים שָׁם זוֹמְמִים, אוֹ מַשֶּׁהוּ זוֹמֵם אֶתְכֶם.”

“כּוֹבֶשֶׁת וּבוֹגֶדֶת וְלֹא מִתְנַצֶּלֶת.”

“אֲנִי סוֹחֶבֶת תַּ'מִּלִּים שֶׁעוֹד לֹא לָמַדְתִּי.”

“אני כילד אילם שמנסה להסביר את עצמו.”