מרדכי אנילביץ'

“הננו בתוך תוכם של החלאה והניוון. בתוך הזוהמה הזאת נטושה מלחמתנו. אל נשכח שהכבדה במלחמות היא המלחמה בנו עצמנו: לא להתרגל ולא להסתגל לתנאים אלה! המסתגל חדל להבחין בין טוב לרע – הוא נעשה עבד בגוף ובנפש. בכל אשר יקרה אתכם, זכרו תמיד: אל תתרגלו! אל תסתגלו! מרדו במציאות הזאת!”

“באמצעות המשדר שלנו שמענו שידור נפלא של תחנת השידור 'שוויט' על הלחימה שלנו. העובדה שזוכרים אותנו מעבר לחומות הגטו מעודדת אותנו במאבקנו. חלום חי וקיים היה. ההגנה העצמית בגטו הפכה לעובדה. ההתנגדות היהודית המזוינת והנקמה הפכו למעשה. הייתי עד ללחימה מופלאה ומלאת גבורה של הלוחמים היהודים.”

“לא אוכל לתאר בפניכם את התנאים בהם חיים עתה יהודי הגטו. רק יחידים יחזיקו מעמד. השאר ייספו במוקדם או במאוחר. גורלם נחרץ. כמעט בכל מקומות המחבוא, בהם מסתתרים אלפים, אי אפשר להדליק נר מחוסר אוויר.”

“החל מהיום אנו עוברים לשיטה פרטיזנית. הלילה יוצאות לשטח שלוש פלוגות קרב, ולהן שני תפקידים: סיור והשגת הנשק. נשק קצר אין לו בשבילנו כל ערך. בנשק זה משתמשים אנו לעתים נדירות. נחוצים לנו בדחיפות: רימונים, רובים, מכונות ירייה וחומרי נפץ.”

“מה שעבר עלינו לא ניתן לתאר במילים. נפל דבר שהוא למעלה מחלומתינו הנועזים ביותר. הגרמנים ברחו פעמיים מן הגטו. פלוגה אחת שלנו החזיקה מעמד 40 דקות והשנייה למעלה משש שעות. המוקש שהוטמן בשטח המברשתנים התפוצץ. כמה פלוגות שלנו התקיפו את הגרמנים אשר נמלטו. אבדותינו בכח אדם מעטות ביותר. אף זה הישג. יחיאל נפל כחייל גיבור על ידי מכונת הירייה. אני מרגיש שמתרחשים דברים גדולים והדבר אותו העזנו לבצע ערכו רב ועצום...”