רחל קורן

“שערותיי נתמלאו בידע אחרי מגע ידיך הנפלא.”

“איפה יום ולילה משתווים – רמז שאהיה מוכנה?”

“הבכי השקט של צעדיי כאשר עזבתי אותך.”

“אולי נעלמה בדמעות העצבות עצמה.”

“האוויר נושם ריח של דבש מתוק.”

“את הנצח רצו לשאוב באותו רגע.”

“העיניים שלי מכוסות בסתיו.”

“אתה ממש כועס שהמעטפה ריקה.”

“קול חיי קורא אל גורל חייך.”

“כאילו מעצמה היא נבהלה.”

“כל מילה מתביישת בעצמה.”

“החיוך שלך עטף עיניי.”