קדיה מולודובסקי

“נכון שקיבלו אותה יפה בארץ בהתחלה, אבל ליידיש אסור היה לעלות על במה. היא ידעה עברית ובחרה שלא לדבר בה, כי היחס ליידיש הרתיח אותה.”

“גם העוני בשיריה של קדיה נהפך לעניין מבדח כל כך המעורר בלב הילדים חדווה וצחוק... שירה שהיא מלבישה מחלצות של חן גם את הדברים המדכאים אשר בחיים, מכניסה את השמש גם למרתף אפל.”

“צד ימין אני מסרתי לחתול אשר זכרתי, חלק שמאל אני שלחתי לחתול אשר שכחתי.”

“רץ גדליהו בו שנתיים, והמעיל – זהב פרווים! עוד שנה – המעיל כאילו, עוד יותר יפה אפילו.”

“והולכים הסנדלים ביבשת ובמים, ובעמק ובהר, כי שליחים הם לסנדלר.”

“פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב, עָבוֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב: אַבָּא וְאִמָּא, וְאָח וְאָחוֹת וְחָתָן וְכַלָּה בְּמִרְכֶּבֶת קַלָּה.”

“אל חנון, בחר לך עם אחר, לעת עתה. אנחנו עייפים כבר מלמות ולגווע, אין לנו עוד תפילות, בחר לך עם אחר, לעת עתה.”

“הנחלים הם כה מרים וכמה היו רוצים להיות מתוקים.”

“מתחת לשלג הלבן עשב ירקרק מתחנחן.”

“ליל ללא גג, ללא דרכון, ללא ויזה.”

“כמו החיים עם שנאה, ברד וזעקה.”

“מציצה בין אצבעותיה הדקות.”

“השביל הישר נוטה תמיד הצידה.”