אמיר אור

“אור הוא משורר מקצועי ומחויב. בשיריו ניכרת השפעה עמוקה, מודעת מאוד לעצמה, של מסורות רבות ומגוונות.”

“רומנטיקן בעל נטייה שווה אל הפגאני ואל הקלאסי, אל המזרח ואל המערב, אל הרוח ואל הגוף, אל תענוגות החושים ואל מיצוי השכל.”

“אני כותב בשביל לחיות, בשביל להבין את החיים, בשביל לחקור אותם, בשביל לקבל מושג קצת יותר טוב מה קורה כאן.”

“הגעתי לפונה. ונשארתי שם שנתיים וחצי עם אושו. זה היה נפלא, כי הוא נתן אישור לדברים שחיפשתי, לצמא הרוחני שלי: להתייחס לחיים כאל דרך לצמיחה, להשתחרר מהפסיכולוגיה של עצמך.”

“אני תמיד כותב את השיר שאיני יודע, כלומר מקבל מהשיר איזו תובנה שלא הייתה לי קודם.”

“תמיד הייתה לי משיכה למקומות שחושפים את החוויה האנושית.”

“השפה היא קיום, אבל גם חיתוך, קריעה, כאב. השפה היא הנפרדות שלנו מן העולם, ההבחנה בין הדברים, ההפרדה. כל דיבור חדש הוא סוג של איחוי לקרע הזה, חיבור דבר לדבר, יצירה, אבל שום דיבור לא יוכל לתקן את הקריעה הזו. היא מטבע הדיבור, מטבע קיומנו.”

“אם מקשיבים לה, השירה מלמדת שהמציאות היא ממלכת הדמיון, ושכל תמונת מחשבה היא מעשה. משורר יוצר בחומר החמקמק של רגשות ורעיונות, ובורא בכל שיר עולם חדש, מציאות חלופית.”

“איני מכיר שום חיבור ששווה לאפוס ההודי הזה ברוחב היריעה, בעומק וביופי – ים של שירה, סיפורים, ורעיונות דתיים ופילוסופיים, שהתעמקות בהם תספיק לכמה תקופות חיים.”

“שירה היא משהו שדורש הרבה מהקורא – לקרוא עולם שלם בתוך כמה שורות.”

“המשורר או האמן יוצר מציאויות חלופיות, כלומר יוצר את המחר המנטלי של החברה.”

“אל נלך עוד לשיטתם, בחוקיהם, בעוולתם. עוד יום, עוד יומיים – והעיר נהפכת ואם לא תיהפך, הפכוה!”

“הַשָּׂפָה אוֹמֶרֶת: יֵשׁ, אֵין, יֵשׁ אֵין. הַשָׂפָה אוֹמֶרֶת: בּוֹא נְדַבֵּר אוֹתְךָ, בּוֹא נְמַשֵׁשׁ אוֹתְךָ.”

“כדבר הנבואה באו הברברים ונטלו מיד המלך את מפתחות העיר.”

“יֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁהַחַיִּים הֵם הֶמְשֵׁכָם מוּל אֶפְשָׁרוּת אַחֶרֶת.”

“אֵין בּוֹ פֻּרְקָן כִּי אִם גַּעְגּוּעַ, וְלֹא מָוֶת אֶלָּא חַיִּים.”

“הוא, נואק בזרמתו תחתיה, מרעיד, לופת מותניה ומבטו אליה.”

“כאן וכאן, ושם, אהובה, בכל מקום ששפתייך נוגעות בו.”

“כשבחיבוק נרעדים חושייך כעלים, היכנסי אל הרעד הזה.”

“אֲנִי נוֹגֵעַ וּמְקַנֵּא בְּיָדִי הַנּוֹגַעַת, נוֹגֵעַ וּמִתְגַּעְגֵּעַ לָגַעַת.”