אפרת מישורי

“אם את מסתכלת על כל משורר, את מרגישה שתמיד יש לו את השיר הזה. השיר האחד של המשורר הוא השיר שבו הוא מסגיר למי הוא כותב, למה הוא כותב.”

“אני כותבת כמו שאני מוצצת אצבע. זה אירוע תקשורתי, ארוטי, פיזי.”

“השירה שייכת הרבה יותר לקמאי, ללא־מילולי, למגמגם, לעילג. היא שייכת לטקסט. סיפחו אותה לפרוזה עם המצאת הדפוס, אבל מאז ומתמיד היא הייתה קיימת והועברה באופן אורלי. היא שייכת לצד הינקות.”

“אגייס את כל האמצעים להגיד את הדבר המדויק לאותו רגע, אבל אחרי רגע אני אהיה במקום אחר.”

“אני רוצה ששירתי תיתפס על ידי כל החושים. אם לא במשמעות אז בצליל, אם לא בצליל אז בצורה.”

“מְאֻחָר, הוּא יָקוּם מֻקְדָּם מָחָר, וְאֵין אִישׁ מִלְּבַדִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא לְבַדּוֹ.”

“התינוק הזה, מרגע שבא, הכריח אותה להכיר בעצמה כעובדה.”

“בַּת אַחַת בַּבַּיִת, בְּבַת אַחַת הַבַּיִת.”

“אֲנִי עַל הַגַּג, בְּחֶדֶר שֶׁהָיָה פַּעַם חֲדַר עֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, וְהוּא לְמַטָּה, בְּחֶדֶר שֶׁהָיָה פַּעַם חֲדַר עֲבוֹדָה שֶׁלִּי.”

“הוא חובֵט אותי על המזרן בְּנִעוּר השְמִיכה מֵעָלַי ורוכֵן לָתֵת לי נְשיקָה.”

“אֲנִי רוֹצֶה לְהֵחָטֵף מֵחַיַּי. הֵם מַפְרִיעִים לִי לִחְיוֹת.”

“אדונית קטנונית שכבולה בידי משחרר גדול.”

“על גבי הוא מניף גבוה את תקרת האושר ומתוך עוגמת הנפש שלי נדלקים בו אורות של חיים.”

“מחפשת פירוש אחר לאבא ואמא. באה מאמצע הסבך כדי להתירו מקדימה.”

“החיים חייבים להימשך, ההצגה לא.”

“חולשה היא הצד החזק שלי.”

“אין כמוני אבל יש אחרים.”

“מעברו השני של הקיר ההוא משוחחת עם הקיר הזה.”

“הים הסתיר את עצמו במים. הים נחבא אל גליו.”

“זֶה לֹא אִי, זֶה אַף פַּעַם לֹא יִהְיֶה אִי.”