ישראל אלירז

“אלירז יכול לשנות את חייך מפני שהוא מלמד אותך לגשת אל הדברים ואל המילים מֵחָדָשׁ ולאט... הצירוף החד־פעמי והמפליא הזה, העולם כמות־שהוא, בכל רגע ורגע של קיומנו, הוא הנושא הגדול של השירה, של לב השירה. אלירז נמצא בלב הזה. והוא נמצא בו מן ההתחלה, מן השיר הראשון שכתב.”

“אם אני לא יכול לקרוא שתי שורות ולדעת מיד מי כתב את זה, זה לא טוב בעיני. כמו ששומעים מוצרט ומיד מזהים. זו הנשימה של הכתיבה. כמו הליכה של בן אדם, שאתה מזהה אותו ממרחק עוד לפני שראית את פניו. זה מקצב רתמי של הנפש.”

“לא רק שינוי סמנטי באיזו מילה תשתמש, אלא איך אתה נושם את השפה ויוצר הפסקות והארכות... שבירת השורות היא בעלת ערך יוצא מן הכלל. אתה מכוון את הקורא שלך איך לקרוא את השיר.”

“העין משחקת תפקיד גדול בשירי עד עצם היום הזה ועל כך נכתבו עשרות שירים. המבט, ההבטחה, המראֶה וכו' פותחים אצלי אופקי מבע ומחשבה רבים.”

“אתה כותב שיר כי אתה רוצה לבטא צורה. לכן הכי קרוב אליי הוא הצייר, ברצון שלו להפוך את צורות העולם לאמנות.”

“בספרי האחרונים רחקתי מן הקירבה לציור מעצם זה שספרי עצמם הם, עבורי, תערוכות שלמות.”

“הִיא לֹא נִרְאֵית עַד שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אוֹתָהּ, עַד שֶׁהִיא מַתִּירָה לְךָ לְהַבִּיט בָּהּ.”

“שבה טעונה אל מזחי העין ואסמי התודעה לפרוק ידע וגעגועים.”

“החיפוש הנצחי אחר מה שלעולם לא תגיע אליו.”

“אֵין לָנוּ תַּכְלִית אַחֶרֶת בַּצָהֳרַיִם מִלְּבַד לְגַבּוֹת אֶת הָעוֹלָם עַל אַף שֶׁסֵּדֶר הַסִּבּוֹת נֶעֱלַם מֵאִתָּנוּ.”

“שָּׁכַחְנוּ אֶת פֶּלֶא הֱיוֹתֵנוּ בְּתוֹךְ הָעוֹלָם. מָה שֶׁקּוֹרֶה בּוֹ קוֹרֶה בְּלִי הֲפוּגָה.”

“הדברים החולפים מעידים שהחולף אינו חדל להיות.”

“מוּל הַכֵּן וְהַלֹּא שֶׁל הָעוֹלָם, דִּבַּרְנוּ עַל אֶצְבַּע קְטַנָּה בְּרַגְלֵךְ, עַל לוּלָאָה שֶׁל עֹנֶג בֵּין בִּרְכַּיִךְ.”

“קָרוֹב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶל הַכִּסֵּא הָעוֹמֵד כָּאן וּמְחַכֶּה לִי, לֹא הָיִיתִי אֶל אִישׁ מֵעוֹלָם.”

“האם מה שבהישג היד הוא עוד בהישג הצעקה? האם הפה כמו כלי יודע משהו שאתה לא?”

“אין הגוף עושה את כל התנועות שמכוח הגוף לעשות.”

“קוּם לֵךְ, עֲבֹר פְּנִימָה וְדַע אֵיךְ וְאֵיפֹה אַתָּה חַי.”

“רק בדחותה דבר שהיא מביטה בו, העין רואה.”

“יושבים ליד אי־הוודאות, סוברים שאנחנו חופשיים.”

“נותן לחוץ להוביל אותי אל נשמת הצורה.”