עודד כרמלי

“אני מתעניין בכל זהות שהיא לא של עצמי. החלום שלי זה שהייתי יכול להיות פחות עם עצמי. זה היה ממש מגניב אם הייתה מכונה כזאת שמאפשרת לי להחליף כל יום בן־אדם. אז לימודים הם מכונה כזאת, ספרות היא מכונה כזאת.”

“החוויה הקיומית והאנושית כל כך גדולה ועצומה, יש כל כך הרבה מה לחקור בעולם, ובסופו של דבר מה שמשנה זה הצורה של הפופיק שלי? זה שאני גבר אשכנזי מכפר־סבא?”

“החברה, לא רק בישראל, עוברת איזשהו תהליך של אינפנטיליזציה, כולם נכנסים למין גיל התבגרות נצחי. וזה תהליך הרסני. כי כל פעם שאומרים לך דבר שלא לגמרי נעים לך לאוזן, אתה טורק את הדלת. וזה מוביל לבדידות איומה ולהמון כעס כלפי כולם על זה שלא מבינים את האני האמיתי שלך.”

“זו רב־תרבותיות מזויפת לחלוטין, זה ההפך הגמור מלרצות להכיר אנשים אחרים ולהכיר תרבויות אחרות. אתה לא רוצה להכיר אף אחד. אתה רוצה להכיר את עצמך עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ושחס וחלילה לא ישמיעו באוזניך מילה שאתה לא מסכים איתה.”

“אני מסתכל סביב ואני רואה שהספרות העברית תקועה בתנוחה עובּרית, בעיסוק הזה בעצמי, בפוליטיקה של זהויות, בתרבות של קורבנוּת – כל אחד מציג רק את הפצע השותת שלו ואומר, 'תראו, זה הפופיק שלי'.”

“זה הדור שלי, אלה חברים שלי, שקופצים מסדנת 'מיינדפולנס' לוויפסנה ורק נהיים אומללים יותר ויותר משנה לשנה. ורציתי להגיד להם שיש עוד המון דברים שהם יכולים לעשות כדי להיות מאושרים יותר, והדבר הראשון הוא להפסיק לנסות להיות מאושרים יותר.”

“אני בעצם לוקח את עשרת הקוראים שלי למקומות שעל פניהם הם לא מובנים, אזורים של אי הבנה אנושית מוגדרת, אבל אני מאמין שהקוראים שכן יצליחו להבין אותי, הם בעצם המפתח ליצור יקום של הבנה.”

“אני רוצה לגרום לאנשים לא 'להתבגרף', מלשון ביוגרפיה.”

“כל הצרות בעולם נובעות מצרות עין ומוחין, וכל הצרות בעולם מובילות להצרה נוספת של העין והמוח. האמונה לפיה אנחנו צריכים לסבול כדי ללמוד שיעור לחיים, או שאנשים אחרים צריכים לסבול כדי ללמד אותנו שיעור לחיים, היא עצמה שיעור חשוב לחיים: אף אחד לא צריך לסבול. אין בזה לא קדושה ולא יופי.”

“אנשים שהחיים פגעו בהם אנושות הם בדרך כלל אנשים שאינם מסוגלים להתעניין בדבר מלבד צרותיהם ונקמותיהם, עוד יותר מרוב האנשים, שגם הם, כאמור, קהי חושים כציפור ירויה.”

“הם יגידו את זה... כדי להחליף נושא ולעבור לדבר על עצמם – נושא השיחה היחיד שמעניין אותם באמת. וגם אתכם, למען האמת.”

“אתם לא גדולים מהחיים. לעולם לא תהיו גדולים מהחיים. אתם אנשים קטנים וקטנוניים, חלק מהסטטיסטיקה, בדיוק כמו כולם.”

“עמוק בפנים, אנחנו יודעים מי אנחנו... לבנו האטום נטול אהבה ומשולל עניין. אנחנו נהנים לפגוע באחרים. אנחנו נהנים מכאבי זולתנו, ואם זולתנו מתלונן על כאבו – אנחנו נהנים להשוות את כאבו לכאבנו, ובכך לבטלו.”

“החיים אינם מסע של גילוי עצמי. החיים הנם מסע לכיסוי העצמי.”

“אמרתי אני ולא נפתחו שערי שמיים.”

“ילדים מדברים מהר יותר מהוריהם.”

“תָּלוּ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלִּי עַל הַמַּקְפִּיא.”

“הַמֵּתִים הֵם הָרֹב הַדּוֹמֵם.”

“בֶּאֱמֶת נְדַבֵּר רַק לְהָבִין.”