איילת צברי

“כדי לכתוב בשפה אחרת את צריכה להרשות לעצמך להיכשל, לאפשר לעצמך להיות הכי פחות טובה, יש משהו מאוד משחרר בזה. למדתי ליהנות מהראשוניות והחידוש ומהמגבלה. בשבילי המגבלה הייתה עולם ומלואו, שבתוכו מצאתי המון חופש.”

“התביישתי להודות שמצאתי חופש באנונימיות של האנגלית, בקלילות שלה, בהיעדר המטען וההיסטוריה המשותפת.”

“אוצר המילים שלי באנגלית היה מצומצם, אז הייתי צריכה לספר סיפור עם פחות מילים, ויש בזה הרבה יצירתיות.”

“עמוס עוז היה אהבת נעוריי הספרותית הראשונה.”

“טלי מקשיבה לדברים בלי לומר דבר ומהנהנת במקומות הנכונים. היא מפסיקה לנוע באי־נוחות, כאילו ההקשבה לבעיות שלי השכיחה ממנה את בעיותיה שלה.”

“אלה היו שנות התשעים: מלחמת המפרץ הסתיימה, רבין נבחר לראשות הממשלה, וכולם חשבו שהשלום בפתח ותכף נחגוג בביירות, נאכל חומוס בדמשק וניסע לטורקיה לאורך חוף הים התיכון.”

“אני עוקב אחריה במבטי, בוחן את מתאר הירכיים כנגד החצאית. שלי, המלצרית־קו־נטוי־סטודנטית־לקולנוע שפגשתי כאן בתחילת השבוע, קולטת ונדה בחיוך סלחני.”

“הסתכלתי בה זמן כה רב עד שכמעט שכחתי שגם היא יכולה לראות אותי.”