נעה וגנר

“זו למעשה הייתה הפעם הראשונה שבה ראיתי תיאטרון, והתרגשתי כי היה שם משהו כל כך פיוטי, מעורר ומרגש. צפיתי בה שוב אחר כך ובכל פעם הרגשתי שהמחזה כתוב באופן שיורה לך חץ ישר ללב, בלי ללכת ימינה ושמאלה.”

“אני נותנת קרדיט לקהל, לאינטליגנציה שלו וליכולת שלו לספוג דברים.”

“בִּתְשׁוּקָה מְלֵאָה אֲנִי מַסְכִּימָה לְוַתֵּר / עַל כָּל מַה שֶׁאֲנִי אֲמוּרָה לִהְיוֹת / וְעַל כָּל מַה שֶּׁהָיָה אָמוּר לִהְיוֹת עֲבוּרִי.”

“ובִזְמַן שֶׁאֲנַמְנֵם בֵּין זוּג שָׁדֶיהָ / הִיא בְּאֶצְבְּעוֹתֶיהָ / תְּשַׂחֵק לִי בַּזָּקָן.”

“לפְעָמִים אֲנִי לֹא רוֹצָה שֶׁאִישׁ ימְצא אוֹתִי / וְאָז / שֶׁרַק יְחַפֵּשׂ.”