עדו נתניהו

“אני חושב שאני די אנונימי גם בארץ. אני לא בטוח שאנשים יודעים כמה אחים היו ליוני, יש יוני וביבי, ואני מאוד שמח שיישאר ככה. קורה, אם יש לי ספר חדש ואני מופיע בטלוויזיה או מתראיין בשביל משהו, שיזהו אותי לכמה ימים ברחוב, אבל זה חולף די מהר.”

“את הזמן הפנוי שלי אני מקדיש ליצירת משהו אמנותי ברמה גבוהה. קודם כול אני לא חושב שהנאומים שלי הם מי־יודע־מה, יש אחרים שיודעים לנאום יותר טוב ממני. הפסקתי גם לכתוב מאמרים כי יש הרבה שיודעים לכתוב טוב ממני. אבל אני חושב שכן יש לי מה לתרום בדברים מסוימים במחזאות הישראלית. אני מקווה שעם הזמן אוכל לפתח בארץ מעמד חזק יותר כמחזאי.”

“למחזה טוב יש קהל יעד אינסופי.”

“אבי היה מקצוען, אני חובב. הוא מאוד אהב היסטוריה. הוא טען שזה המדע הקשה ביותר: להבין מה קרה על סמך שברי עדויות. ככל שאני מתעמק יותר בדברים היסטוריים אני נוטה להסכים איתו. הנושא ההיסטורי במחזות שלי לא הצריך מחקר מיוחד. יותר עניינה אותי הבנת המציאות, החברה, והיחיד שמנסה לפרש מתוך הרצונות החזקים מאוד שלו מה דרך הפעולה הנכונה.”