מיי פיינגולד

“אני אוהבת מוזיקה, את המהות שלה. האירוויזיון הוא מהות שאני מאוד מתחברת אליה, לא כבד ולא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, אלא בקלילות וכיף. ככה אני רואה מוזיקה.”

“אני בוכה כי אני מחוברת לרגש שלי. חלק מהעוצמה והחוזק זה לא להתנגד למה שאתה מרגיש, לא משנה מה הרגש. אסור להתעלם מהרגש אלא לתת לו לצאת החוצה, ככה אתה נשאר נקי ומאוזן. אני ידועה כמישהי שהיו לה הרבה חומות בחיים והן נבנות אם אתה מתנגד לרגש. אני לא בוכה עשר פעמים ביום, אבל יש רגעים של התרגשות גדולה.”

“מאז ומתמיד הייתי ילדת תיאטרון. להציג ולהופיע זה בדם שלי. אני נכנסת לדמות, המוזיקה מכניסה אותי לטראנס, אני לא יכולה להסביר את זה. אני קצת היפראקטיבית, אוהבת להתגרות, למתוח את הגבולות. ככה אני גם מופיעה: לא חושבת, משתחררת לגמרי ונותנת שואו. אני מטפסת על הבר, על המוניטור, על התופים, נשכבת על הרצפה – אבל אלה לא הגימיקים, אלא האנרגיות.”