אורנה ננר

“העיתון השתנה מהקצה אל הקצה בשנים האחרונות, אבל בארץ שוביניסטית כמו ישראל יש משהו שמתנשא על נשים ולא מכבד אותן. לכן מראש מי שקורא את 'לאשה' – זה לגנותו. לא שמעתי שמגנים גברים שקוראים ירחוני רכב, למשל, אבל כשאשה קוראת על זוגיות, גידול ילדים ובישול, זה לא מספיק מכובד. בחו"ל זה לגמרי אחרת, מאוד נחשב להביא הביתה את 'ווג', 'אל' או 'מארי קלייר'.”

“בסופו של דבר עיתון נשים פועל לטובת נשים יותר מגופים אחרים. הוא מגיע לבתים רבים, הדברים נקראים ונשים מקבלות כוח.”

“כבר לא אופנתי להיות אנורקטית. מגנים את התופעה ומבינים את המחיר הנורא שלה. ב'לאשה' אנחנו מנסים לא לקחת דוגמניות אנורקטיות. ואנחנו לא היחידים. זו ראשיתה של מגמה טובה. ועדיין, בין זה לבין פרסום כתבות אופנה עם נשים שמנמנות, הדרך ארוכה. לפני 400 שנה זה היה אחרת, היה אופנתי להיות שמנה וגם לפני 50 שנה עדיין אישה מלאה נחשבה למושכת יותר. מדובר באופנה, ואופנות משתנות.”

“אישה חזקה יכולה להיות גם פועלת בבית חרושת, גם מורה, גם מנהלת בית חולים וגם אמא שמגדלת את ילדיה.”