רנה לי

“יושבת לי כך מול החלון בניו יורק בחורף השב, לוגמת מן הקפה השחור והוגה באיזו אני אחרת שלפני מיליון שנה, בחורף צעיר בירושלים,ישבה וצפתה בעד החלון.”

“רציתי כי תחלוק עמי הכול, זהב של קודש ואפר של חולין, רגעי אושר עם שגרת ימים... ואת הבדידות.”

“משחר היותי הוא אתי כל הזמן, זה הזמן... המוזר מכל שהיה הכי גדול כשהיה קטן.”

“במטבח החיים שורר הרעב הגדול.”

“פנים חדשות הן רק בפעם הראשונה.”

“אני האישה השנואה שעיניה רכות ומרה נפשה.”

“מה שלא תעשה אהבה יעשה הפחד.”

“מה שהם מבשלים לחוּד, הם אוכלים לבסוף ביחד.”

“כל הנחלים הולכים אל הים, אבל הים, הים אנה ילך?”