מיכה גודמן

“יש אצלו שילוב של סקרנות, העמקה ויכולת אינטלקטואלית נדירה, יחד עם הבנה של איך מתקשרים רעיונות לקהלים גדולים. האקדמיה הישראלית מצמיחה אנשי רוח, אבל לא כאלה שיודעים להפוך את המטען הרוחני שלהם למטבע עובר לסוחר בציבור הרחב. מיכה הוא מהבודדים שהצליחו לעשות את זה.”

“כופר בהנחה הרווחת שביקורתיות והטלת ספק הן המקור לתבונה. מעניין אותו להשתכנע למה אידיאולוגיה, כמעט כל אידיאולוגיה, היא נכונה. הוא מחפש את האמת בכל רעיון.”

“עמדנו בפתחה של מלחמה, ומבחינה אסטרטגית העולם נהיה מעורפל יותר. שעת הבהירות הערכית הייתה גם לשעה של אי ודאות אסטרטגית.”

“ההישרדות של ישראל, והעתיד של ישראל, תלויים בין השאר באיכות השיחה שמנהלים הישראלים.”

“הקיטוב הישראלי הוא בעיה אסטרטגית ואפילו סכנה אסטרטגית.”

“מכל סוגי הבורות שאנשים משכילים סובלים מהם, הבורות ביחס לטבע תשומת הלב האנושית היא הגדולה ביותר. ומכל סוגי האשליות שאנשים שפויים סובלים מהם, האשליה שאנו שולטים בתודעה שלנו היא המשפיעה מכולן.”

“כשהוא קולט שאנחנו שקועים במחשבה עמוקה או בקריאה שסוחפת אותנו, הוא לא ייתן למסרונים עם תכנים לא־דחופים לשבש את הריכוז שלנו.”

“ההחמצה האמיתית איננה החמצת האירועים שאנחנו לא משתתפים בהם, אלא דווקא החמצת האירועים שאנחנו כן משתתפים בהם.”

“ישראלים שרוצים להשתייך למסורת היהודית רבת השנים, ואשר גאים על כך שהם יורשיה של החוכמה המצטברת של הדורות — ומצד שני רוצים לחיות חיים חופשיים ממסורת המאיימת על חירותם ועל יכולתם לממש את עצמם.”

“המבוכה של המאה ה־21 היא לא מבוכה שנובעת מההתנגשות של שני מקורות סמכות שונים, או מהקרע בין מקורות דעת שונים, אלא מהתנגשות של שני צרכים אנושיים שונים — הצורך בהשתייכות והצורך בחירות.”

“הכניסה אל הארץ היא גם הכניסה אל הכוח. לאחר הכניסה לארץ, כיבושה וההתבססות בה, העם החלש שיצא ממצרים אינו חלש עוד.”

“יותר אהבה לאל, פחות טקסים לאל; מהקורבנות – אל המילים; מבית המקדש אל בית המדרש.”

“בארץ ישראל קם העם היהודי... דוד בן-גוריון השמיט מסיפורו את העובדה, שהאומה נוצרה בחוץ־לארץ.”

“מורה הנבוכים איננו פותר את המבוכה, אלא הופך אותה לקרש קפיצה לחיים משמעותיים יותר. הוא מפרש מחדש את רעיון ההשגחה: ההשגחה איננה התעניינות של אלוהים באדם - אלא הישג רוחני של האדם המחפש את אלוהים. גם מושג הנבואה מתחדש בו: הנבואה איננה תוצאה של התערבות אלוהית ברוח האדם - אלא יוזמה של האדם המבקש לחיות באורח חיים המקרב אותו אל אלוהים.”

“בספר הפילוסופי היהודי החשוב ביותר שנכתב אי פעם, הרמב"ם איננו מנפק לקוראיו תשובות נגישות ובהירות לשאלות הקיום. הוא עושה יותר מזה — הוא מדריך את קוראיו כיצד לגלות את האמיתות הגדולות בכוחות עצמם.”

“הרמב"ם כתב על המתח בין החיים היהודיים לבין הספקנות הפילוסופית מתוך מחשבה שמדובר במתח שראוי לחיותו. אלא שבימי הביניים רק בודדים חוו סוג כזה של מבוכה; ואילו בעידן המודרני נידונו כולנו לחיות עם המבוכה הזאת.”

“המנהיגות הכי מוצלחת במאה ה־21 היא לא מנהיגות סוחפת אלא מנהיגות מחברת - לא להוביל, אלא לחבר. הבעיה היא שאנחנו חיים בעידן שבו הדרך לצבור כוח פוליטי־מנהיגותי היא דווקא על־ידי פיצול, הפרד ומשול.”

“התפקיד של הפילוסופיה הוא לשחרר אותנו מחשיבה קבוצתית. אני לא חושב שיש דרך להתבונן בעולם מחוץ לפרספקטיבה מסוימת, אבל כן אפשרי להתבונן בעולם דרך כמה פרספקטיבות מנוגדות, ואז אני משוחרר מהשעבוד לפרספקטיבה אחת.”

“זהו הטקסט הנצחי של האומה. טקסט שעודו מעורר השראה אלימה בקרב מיעוט קיצוני – ושאחרים קוראים בסלידה. הפסוקים האלימים מכתימים בעבורם את התנ"ך כולו בכתם מוסרי.”

“אני חושב שדת במינונים קיצוניים מוציאה את הרע מהאדם... אני מאמין בדת במנות קטנות. באפשרות לא להוציא את המפלצת מהאדם ובעת ובעונה אחת לעדן אותו, ללטש אותו, להוציא ממנו את הטוב שבו.”