דוד לאו

“אני מודה לבורא עולם שגדלתי בבית שזכיתי לראות בו דמות רבנית מיוחדת.”

“נמשיך להיות מדינה אחת ועם אחד. מתווכחים, מחייכים ולפעמים גם בוכים, אבל ביחד נצליח.”

“הרשתות החברתיות הופכות להיות אנטי חברה, ובמקום לבנות חברה אחת משותפת האווירה שם מובילה לצערי למילים לא ראויות ולניסיון למצוא תמיד את השלילי ואת הבוטה. התרחקנו מהמטרה שלהן.”

“הטונים עלו, צורות הדיבור היו בוטות, לא ראויות. בשנה האחרונה לצערי באמת קצת הגענו למחוזות שאינם ראויים, וצריך לחזור אל מה שאנחנו כן צריכים לעשות. הרי לדבר אנחנו יודעים, אז אולי גם קצת להקשיב אחד לשני.”

“באנו לכאן בגלל הכמיהה ל'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים'. יהודים חלמו על המקום הזה לאורך דורות, והאתגר הגדול הוא להבין שעם כל הכבוד לכל הערכים הגדולים והחשובים, צריכה להיות כאן מדינה יהודית שתפסיק לחפש את המפריד ותנסה למצוא את המחבר.”

“בקיבוץ שאלו אותי על הגיור. אמרתי שדווקא אצלם הכי קל לי להסביר, כי הרי לא כל אחד מתקבל להיות חבר קיבוץ – יש לעבור ועדות קבלה ומבחנים.”

“כל מהלך שנעשה בכפייה הוא לא הדרך. יש מקום ליצירת דו־שיח והבנה הדדית בין כל חלקי העם.”

“היהדות היא של כולם. התורה היא של כולם, וכולם צריכים ללמוד בה ולדעת אותה.”