דורית ראובני

“עדיין יש חשיבות רבה בעיני לפלייליסט ברדיו, שבו אני צריכה להעמיד עצמי במבחן בפני אנשים שלא יודעים אולי מי אני. נגמרה התמימות של פעם. פעם לא היו כל כך הרבה ערוצים. קיבלנו המון כבוד כיוצאי הלהקות הצבאיות.”

“אני מודה, היו זמנים, בייחוד אחרי מלחמת יום כיפור, שבהם הייתי אבודה. היה שלב ששום שיר שהקלטתי לא הפך להיט. חשבתי שנגמרו ימי התהילה שלי.”

“דווקא בגלל שאני חוויתי הצלחה בגיל צעיר, אני חרדה לצעירים בתוכניות המוזיקה. היום אני מבינה שהצלחתי מוקדם מדי. כשהייתי בצבא, היו לי שלאגרים שרצו ברדיו ואחר כך היה קשה לשמור על השיאים האלו. כך שלדעתי אסור להיכנס לתחרויות האלו לפני השחרור מהצבא.”

“חסר לנו עושר מבחינת השפה. פעם היו לנו שירים של נתן אלתרמן ונתן יונתן ודליה רביקוביץ, אין משוררים כמוהם היום. אני תמיד אומרת שהחוכמה היא שהשירים שלך יישארו הרבה מאוד שנים והשירים האלו של פעם אכן החזיקו מעמד שנים רבות, עד היום הזה, וזו הסיבה שמחדשים אותם. אני גאה לומר שאני אחת מהזמרות שמחדשים את השירים שלה. זה מאוד מחמיא לי.”

“בשבילי הרדיו הוא תמיד הסימן להצלחה. אם משמיעים אותי ברדיו – אני יודעת ומרגישה שהצלחתי.”

“בהתחלה קצת היה תמוה בעיני שמחדשים שירים שלי, אבל אז הבנתי שזה ממקום של פרגון, ולמדתי לקבל את זה.”

“גדלתי בבית שדיברו בו לדינו כל הזמן. שפת הלדינו והרומנסות היא העבר של ההורים שלי.”

“אני מאוד אוהבת שהקהל מצטרף אליי בשירה.”