מלבי"ם

“הדור ההוא היו אומרים כי התורה והמצוה הוא דבר הנתון בשכל האדם, ר"ל שאמרו שא"א שיקבל אדם תורה ומצות בקבלה או בנבואה ושיקבל עליו דברים שאינו משיג בשכלו, והתורה והמצוה אינו דבר הבא אל האדם מחוצה לו ע"י תורה כתובה בספר ובדיו רק היא נמצאת בתבונתו ובהרגש לבו ...כן אתם אומרים ומכחישים העקר של נבואה ותורה מן השמים”

“עיקר ציוי הקרבנות היה שישמעו בקולי שזה עקר המבוקש של הקרבן”

“העונות שהם נגד חקי הטבע וקיום העולם כמו רציחה - תעניש הטבע בעצמו ותפרע מן החוטאים, כמ"ש "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה"”

“הצדיק העוסק רק להשלים את עצמו תופסק עבודתו בעת מותו. אבל העוסק לשלמות הדור והדורות הבאים הוא זוכה ומזכה לדור אחרון. והעבודה המתמדת בסבתו גם אחרי מותו תקרא על שמו”

“בתורת ה' התמימה אין מוקדם ומאוחר בתורה, ולא נסדרו הפרשיות על סדר הזמני רק על סדר מכוון בחוכמת אלוהים, אשר כבר דברו עליהם חז"ל במדרשיהם וחכמי לב בחקירותיהם.”

“בא תמיד הקרי כפי הפשט והכתיב כפי הדרוש, שכן תמצא תמיד שדרושי חז"ל בנויים על הכתיב לא על הקרי, וא"כ הספר שבא בו הקרי והכתיב בריבוי, רבו בו עניינים צפונים אשר נמסרו לדרוש.”