יואל לביא

“אתה לוקח את 12.5 אלף הדונמים של רמלה ואומר בפינה הזו יש עלייה ברמת העבירות, ב־500 הדונם האלה אין מה שיש ב־12 אלף האחרים. מכינים פה מטעני חבלה, יש נשק שעובר בידי ילדים, מישהו עושה רוורס בתאונת פגע וברח. זה מדאיג. אי אפשר להביא את הפעילות העבריינית לאפס. אין מקום כזה בעולם.”

“מי שנוסע לאורך הכביש ומסתכל על ג'ואריש – זה כמו עמק הלואר, לא שכונות עוני והדימוי הצפון תל אביבי של ערבים מסכנים. יש שם המכוניות הכי מפוארות והבתים הכי יפים.”

“אנחנו חוששים כמו שנגיד בנק ישראל חושש מהאינפלציה, מגבלות החוק וזכויות הפרט במדינת ישראל כובלות את ידיה של המשטרה. זו הבעיה העיקרית של החברה. ויתרנו על זכויות הציבור לטובת זכויות הפרט. איך נשקם את ההרתעה? האמירה המפורסמת 'פצצה מתקתקת'. זה לא אנחנו ישבנו בבית המשפט ואמרנו. זה נאמר בנוכחות אהרן ברק כשהם קבעו שאיש שב"כ או משטרה לא יטלטל. כשאני בלחץ זמן להציל את נפשי, אתה מפקיר את חיי ומצפה שאני אשתוק ואכבד את בית המשפט העליון, מה פתאום?”

“אם זה לא מוצא חן בעיניהם, שיילכו לגור בג'לג'וליה, שזה שם ערבי. מה קרה, מה? למה שאני אחליף את השם? בגלל שג'מאל רוצה להחליף את השם? שיחליף את אללה שלו.”

“זו עיר מעורבת, קולטת עלייה, שמרבית תושביה ממעמד סוציו אקונומי נמוך. רמלה היא פריפריה במלוא מובן המילה, שלא לדבר על העיתוי האומלל. שמנכ"ל משרד יעביר החלטות של מדיניות בתקופת מעבר רגע לפני ששר נכנס ללשכתו, זה נראה לי שערורייתי.”