מהר"ל מפראג

“והקיסר רודולפוס ברוב חסדו ואמתו שלח אליו וקרא אליו את הגאון הנ"ל, וקבלו בסבר פנים יפות, ודיבר אתו פה אל פה כאשר ידבר איש אל רעהו – ומהות ואיכות הדברים סתומים וחתומים ונעלמים הם.”

“מהר"ל היו לו ידיעות במתמטיקה ובתכונה (אסטרונומיה), ובשאר מדעי הטבע, ואמר שצריך ללמוד תכונה מתמטיקה ושאר מדעי הטבע, כי החוכמה הזאת היא כמו סולם לעלות בה אל חוכמת התורה. וכן תלמידיו הגדולים.”

“היה מפורסם כבעל רוח הקודש.”

“לא ללמוד בשום ספרי חסידים. רק בספרי מהר"ל." ~ הרבי מקוצק, שמסופר עליו כי עודד ללמוד את כתבי המהר"ל כדי לקבל "שכל של גמרא”

“שהיה ידוע כעוסק בספר יצירה, וזוכה לרוח הקודש.”

“הארז אשר בלבנון.”

“האדם המשיב על אחד [=משיב על דבריו, מקשה עליו קושיות], הוא מניח תירוץ הקושיא לזולתו. אבל המשיב ומתרץ בדברי ריק ותפל, יותר גרוע, מראה כאילו אין תשובה זולת זה, שהוא דבר ריק ותפל”

“אבל דברי חכמה אינו אסור כי החכמה הזאת היא כמו סולם לעלות בה אל חכמת התורה”

“התורה היא שלימות הכל”

“היופי והפאר מתיחס אל הבלתי גשמי.”

“הנפילה - אמרו הראשונים שהיראה מזה מביא לידי זה, כי אם יקח אדם לוח אחד של עץ ומניחו על הנהר לעבור על הנהר מן הקצה אל הקצה קרוב הוא אל הנפילה כאשר עובר עליו, ואם הוא מונח על הארץ לא היה נשמט רגליו ממנו. וזה בשביל כי המחשבה שמחשיב על הנפילה פועל באדם, כי השכל הוא הפועל הגמור”

“הקו הישר הוא אחד - והיוצא מן היושר הוא הרבה. ולפיכך הצדיק מדריגתו אינו הרבוי לכך אמרו העולם נברא בשביל צדיק אחד”

“המועדים הם בחדש ניסן ובחדש תשרי, וזה כי שני אלו הזמנים שהם חדש ניסן ותשרי הוא זמן ממוצע זמן שוה שהרי היום והלילה שוים הקרירות והחמימות בשוה ואין זמן הזה יוצא לשום קצה מן הקצוות, ובשביל שאין הזמן יוצא לשום קצה ראוי שיהיה מוכן לקבלת הקדושה ביותר, אבל זמן אשר הוא יוצא לקצה מן הקצוות אינו מיוחד לקדושה האלהית אבל הוא מוכן להיות הפך הקדושה כמו ט' באב וי' בטבת שאלו החדשים מיוחדים להתנגד לקדושה האלהית”

“כאשר בחר הקדוש ברוך הוא, בחר בארץ ישראל, שהוא באמצע העולם, ובחר אחר כך במקדש שהוא באמצע ארץ ישראל. ודבר זה מפני שכל דבר שהוא נוטה מן האמצע, אינו ראוי לקדושה”

“נקרא ארץ ישראל 'ארץ החיים', לפי שארץ הוא באמצע בין הקצוות. וכל דבר שהוא קצה, הוא הולך אל הקצה, אשר בקצה דבק ההעדר, ואילו ארץ ישראל שאינו נוטה אל הקצה, הוא ארץ החיים”