חלי אברהם איתן

“אמירה ישירה, אמיצה וכנה. הגיבורה האמיתית של ספר זה היא האהבה: אהבת־הנוף, אהבת־הים והמים בכלל. כל אלה מתחברים אל אהבה בין גבר ואישה. האהבה שהיא כאוויר לנשימה מתפרשת על הנוף הימי, האורבני והשמימי. לא פעם חוברים לכל אלה גם סממנים מיסטיים. זו כתיבה אמינה, המתמכרת לתוכנה, ומשכנעת גם קורא ספקן כמוני." ~ יעקב בסר, על ספרה "מעלית אל הים”

“שיריה מטלטלים את הנפש וסוחפים אל מעמקי רבדיה. השירים מבטאים התמודדות פיזית אקזיסטנציאליסטית מתוך אמונה ואופטימיות ועם זאת מטאפיזית הנמזגת אל תוך ההתמודדות היומיומית עם מצוקות היומיום... שפתה קולחת, ציורית ועשירה עם צירופי לשון מפתיעים בייחודם ומוזיקליים במצלולם, צירופים שמצביעים על פריצת דרך ביכולת השימוש בשפה הפיגורטיבית.”

“שיריה מטלטלים ומעירים את הלב ואת המחשבה ולא מותירים את הקורא שווה נפש. השירים מבטאים התמודדות מטאפיזית הנמזגת אל תוך ההתמודדות היומיומית עם מצוקות העתים וקשיי האקזיסטנציה... רחלי מציבה שירה במיטבה: ההתעוררות בכוח האנזימים, בכוח החיים בזרימתם, בכוח המבע הפיוטי שעדותו אמת, התעוררות וצעידה מהישג להישג... שפתה בהירה, כנה, ביטויים לשוניים עשירים, ציוריים ומוזיקליים, צירופים ייחודיים ומפתיעים ביופיים תוך התייחסות גלויה אל קודמיה בספרות העברית, וזה בהחלט לזכותה.”

“שפתה פיגורטיבית, עשירה בציורי לשון מפתיעים ומקוריים, פורצים דרך ייחודית וחדשנית באופני המבע הפיוטי, הן בשפה והן במסרים העולים משירתה, הן ברמת הפרט והן ברמת הכלל. פרס הביכורים של שר החינוך שניתן לה על ספרה הראשון 'בוקר ירוק' מראה, כי יכולותיה בעולם השירה הובחנו מראשיתה.”

“לפנינו משוררת מוכשרת, השולטת בכלי המבע ומביאה אותם למחוזות חדשים... חרף זעף הימים (המשוררת מטופלת בחמישה אחים עיוורים), ד"ר רחלי איתן אברהם אינה מטַפּחת בלִבָּהּ מרירות ורגשי קיפוח. היא עושה רבות למען הכלל, עורכת את כתב־העת שבילים ואירועי ספר רבים.”

“המשוררת רחלי אברהם איתן אוחזת בעט ושולטת בו היטב. סגנון כתיבתה ייחודי ומעניין. כמעט לכל שיר אמירה דו־משמעית. על אף שבמבט ראשון השירים נראים ברורים ומובנים, רב בהם הנסתר על הגלוי. ניכרת בשירים חשיבה פילוסופית עם הברקות פסיכולוגיות.”

“השירים מקשים ומניחים זה לזה כבני משפחה, אשר התרגשותם, מאבקיהם, נאמנותם ומורכבותם מתלטפים ללא הרף אלה באלה. הקורא בשיריה של רחלי יודע שהוא מסייר בצבעי אישיותה, על קיפוליהם, יופיָם ושנותיהם מתוך אמינות וכישרון שירי בולטים ומרגשים.”

“זהו עולם שבו הצומח והחי מופיעים בכפל פנים: הריאלייה המקיפה את המשוררת מכל עבר, ומערכת הסמלים המבטאת את המתרחש בפנימיותה של אישה. רגשות ניגודיים פורצים בעוז, אך הם נתונים לביקורת האינטלקט, היודע גם את ההתייחסות האירונית אל אירועי החיים.”

“שירה שיש בה רעננות של הסתכלות ושל ביטוי; תום, רוחב דעת ורוחב לב במגע עם העולם, עולם הטבע והעולם האנושי, שמחת חיים וסגולות שבעת הזאת מתקשים משוררים צעירים לבטא, ועם זאת יש בה פיכחון ומבט אירוני בחיים, תבונה של בגרות וסממני כתיבה שאנו מונים במודרנה.”

“יש מלנכוליה מסוימת בשירים, אולם מלנכוליה זו היא פרי של רגע. עם כתיבת השיר היא מפנה את מקומה לתחושה מעצימה יותר.”

“אני מוקסמת כל פעם מחדש מהשינויים התמידיים בגוני היקום ומהדינמיקה של הטבע, אני משוכנעת שגם אם אזכה להגיע לגיל מופלג ההתפעמות מהטבע לא תחדל.”

“המצב האמיתי הוא מצב של אחדות הניגודים. הקונקרטי והמופשט אחוזים זה בהווייתו של זה.”

“הבדידות מאפשרת את ההתבוננות המעמיקה בנופי טבע ואדם ואת התובנות שבאות בעקבותיה.”

“ההתחברות שלי לנופי הטבע היא התחברות פיזית חושנית.”

“השתייכותו של משורר לשני נופים תרבותיים רוחניים עשויה להביא ברכה רבה ליוצר.”

“המסגלים לעצמם את השפה החדשה, חסרים את הזרימה החופשית והתמידית שקיימת בשפת האם.”

“התובנה מופיעה בהבזק. אורה נמשך לעד.”

“קַו שֶׁל אוֹר נִמְשָׁךְ בֵּינֵינוּ כְּמוֹ מֵעוֹלָם לֹא נִתַּק טַבּוּרָהּ מִטַּבּוּרִי.”

“בְּדִידוּת פּוֹגֶשֶׁת בְּדִידוּת. מְכַסּוֹת זוֹ אֶת זוֹ בְּיָגוֹן כְּגַלִּים מְפַיְּסִים.”

“פעם יִחַלְּתִּי לַמַּגָּע הַשָּׁקֵט שֶׁל חֲלָל גּוּפוֹ בִּסְעָרַת חַיָּי.”