יוסי פלד

“חטיבת טנקים חוסלה שם. ההתקפה העיראקית נשברה בזכות שלושת הטנקים של גוזלן. אם אני שואל את עצמי מאיפה הרעיון לקחת את שלושת הטנקים הללו ולשים אותם בצד, מאיפה האומץ לוותר על שלושה קנים במצב כזה קשה? יהיו מי שיגידו 'שומר פתאים ה''.”

“הקרב הזה הוכרע על ידי שלושה טנקים שהחזקתי מאחורי הרכס ולא שיתפתי אותם בלחימה, למרות שהייתי זקוק לכל טנק, כי במצב כזה כל תותח טנק הוא משמעותי ויכול לשנות את מאזן הכוחות. בשלב מסוים נתתי פקודה למפקד פלוגה, בחור מבאר שבע בשם גוזלן: 'גוזלן, עכשיו אתה יוצא עם שלושת הטנקים לשטח הפתוח שבמערב התל, מופיע באגף של העיראקים ועם השלישייה שלך תתקוף את הדיוויזיה.' זה מה שעשינו וזה מה ששבר את העיראקים, שלושה טנקים ממקום בלתי צפוי מול ים של טנקים עיראקיים.”

“התנועה העיראקית התקדמה ממרחק של שלושה קילומטרים אלינו. מה שמדהים היה שהם פשוט לא עצרו. ירינו בהם, פגענו, אבל זה לא שינה את התנועה שלהם. פגענו בארבעה טנקים? המשיכו לנסוע, פגענו בשבעה? והם ממשיכים לנסוע. אנחנו יורים והם מסתערים עלינו בגלים. זה מה שהיה לעשות, רק לומר 'שמע ישראל'.”

“צה"ל והסורים היו עייפים ומותשים, ופתאום אנחנו מוצאים את עצמנו מול דיוויזיה שבה 300 טנקים עיראקיים רעננים ונכונים לקרב, כשאני על התל עם 14 טנקים, בלי סיוע ארטילרי, בלי כלום.”

“אז האלופים, ואני ביניהם, היו 'ברדים'. לא אינטליגנטיים כמו היום. המטרה הייתה כל הזמן להשמיד את האויב, והדרך הייתה ברורה מאוד – באמצעות הפעלה ישירה של כוח. החזבאללה חטפו במיידון בומבה בומבה. לא השארנו מהמאחז שלהם אבן על אבן.”

“אסור לנו לפחד ממה יגיד העולם. בסופו של דבר אנחנו חיים פה, ואנו סובלים ממדיניות של 'שב ועל תעשה'. אינני רוצה לפגוע באוכלוסייה הפלסטינאית ברצועת עזה, אך אני חוזר ומדגיש אנו חייבים להגן קודם כל על עצמנו, כפי שנאמר במסורת היהודית – עניי עירך קודמים.”

“את כל מלחמת לבנון השנייה עשיתי בצפון, לא עם הצבא, אלא במטולה, בקריית שמונה, וביישובי הצפון. אלו היו מראות נוראים, אם היית רואה רכב חונה ברחובות קריית שמונה זאת הייתה סיבה למסיבה, העיר נראתה ריקה לחלוטין. רק שהיית נכנס לבתים היית מגלה שיש אנשים. אלו שאין להם רכב, שנשארו בצפון כי לא הייתה להם ברירה. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של ישראל שהצבא לא סיפק את הסחורה, והעורף האזרחי הופקר לעמותות שביצעו את התפקיד שהמדינה הייתה צריכה למלא.”

“בניגוד לשרים אחרים אני אומר כי השלום הוא לא המטרה. זה היעד הראשוני. קיבלנו מההיסטוריה מתנה חד־פעמית – בית יהודי. אם נאבד אותו, לא תהיה לנו הזדמנות שנייה.”

“אנחנו הולכים לעוד סיבוב בצפון, אך איני יודע מתי, כמו שאף אחד אחר אינו יודע. גם לא ידענו שמלחמת לבנון השנייה תפרוץ. המטרה הראשונית של ישראל, היא להבטיח את הקיום של מדינת היהודים לתמיד.”

“רמת הביצוע הייתה גבוהה. בתחקיר לאחר הפעולה אמרתי לצנחנים, שמכל הפעולות שבוצעו בארבע שנותיי בצפון, זו אחת הפעולות שתהייה ציון־דרך ליכולת ולרמת הביצוע של צה"ל.”

“מוסר זה לא דבר שלילי. השאלה היא איזה שימוש עושים במוסר. אני רואה את המושג היהודי 'עניי עירך קודמים' כמושג שחל לא רק בעניין של עניים. גם ילדי ישראל קודמים לילדים אחרים. האמן לי שאין לי שום עניין שילדים פלשתינים ייפגעו. להיפך, פגיעה שלהם עושה לי רע על הלב, אבל אני זוכר שילדי ישראל קודמים. חלק מהמוסריות שלנו היא מוסריות מזויפת. בשם המוסר המזויף מניפים לפעמים דגלים מוטעים.”

“אל תיקח שום דבר כמובן מאליו. כבד את הצד השני ולעולם אל תיתן ללבך לגבוה ולחשוב ש'אני ואפסי עוד'. צריך לזכור שהערבים רבים מאיתנו, ואם דיברנו כל הזמן על האיכות מול הכמות, אז בשלב מסוים כמות גדולה יכולה להיות תשובה לאיכות.”

“את יצחק רבין ז"ל זכיתי להכיר במהלך שירותנו הצבאי, לפני למעלה מ־30 שנה. עוד לפני תפקידי האחרון בצה"ל כאלוף פיקוד הצפון, רבין היה שר הביטחון. אותו סבב מינויים בצה"ל היה מכריע והתקבל אחרי לא מעט זמן, אך ידעתי, כי רבין התעקש למנות אותי לתפקיד, לאור ניסיון העבר העשיר שלי והתרומה שאוכל להביא לתפקידי ולשמירה על השקט ביישובי הצפון. הערכתי ושמחתי על החלטתו וידעתי, שקיבל אותה מתוך היותו מפקד מנוסה, בקיא בפרטים וכן. ידעתי שיגבה אותי, והרגשתי שלא אוכל לאכזב אותו.”

“אם חס ושלום איראן תגיע ליכולת זו, גם אם דבר לא ייפול פה, כמה משפחות במדינת ישראל ירצו להמשיך תחת איום זה? למדינת ישראל יש אחריות קודם כל לקיומה הפיזי, ועל פי עיקרון זה עלינו לקבל החלטות. ההיסטוריה העניקה לנו מתנה חד פעמית וזו מדינת ישראל, וחובתנו העליונה היא להגן עליה. אם נפספס את המתנה הזו, לא נקבל הזדמנות שנייה.”

“אם איראן תגיע ליכולת גרעינית צבאית, יהיה עולם אחר, לא מזרח תיכון אחר.”

“אני מעריך שהסכם עם סוריה אפשרי, וזה לא בהכרח וויתור על רמת הגולן. ברמת הגולן יש ריכוז אוכלוסיה, היא חולשת על ריכוזי מים וצירי תחבורה, וירידה מרמת הגולן, בעיניי, מסכנת את קיומנו הפיזי. כמו כל תושבי המדינה, גם אני רוצה שיהיה שלום, אך בשבילי שלום הוא לא המטרה, הוא האמצעי. המטרה העליונה היא הבטחת קיומנו הפיזי ושמירה על ביטחון האזרחים.”