יעל דן

“אני מתקוממת נגד המשוואה שסיפור אנושי שווה צהוב. אני מאמינה מאוד בתכנים המרגשים ואני לא מכירה צבעים, לא אדום, כחול, או צהוב. אני עוסקת בתכנים חשובים.”

“עם נשים זה לפעמים אולי יותר נוח, אבל לא תמיד. במקומות של מקבלי ההחלטות ונושאי המשרות הבכירות בתחומים מסוימים המציאות כזו שמזמנת לי יותר מרואיינים גברים. אבל בשום אופן, הנשים המרואיינות לא פחות מוצלחות. להיפך. אינני נוקטת בהעדפה מתקנת, ואני לא יכולה לעשות את האבחנה מי המרואיינים הטובים יותר, הנשים או הגברים.”

“יש אסכולה הטוענת ששדרנים צריכים לנקוט עמדה. על פי המצפן האישי שלי, בכל מה שקשור בתחום הפוליטי השנוי במחלוקת, אין לי זכות לעשות שימוש במיקרופון כדי לקדם את עמדותיי. אני מקפידה מאוד להיות הגונה להביא את דברם של שני הצדדים, כדי לשמור על איזון.”

“המקום שלנו ייחודי מבחינת החדשות שהוא מייצר. אנחנו לא דומים לשווייצריה או לשוודיה, המציאות שלנו קדחתנית, אנחנו מוקפים אויבים מבחוץ וגם בפנים ובאופן כללי, אנחנו לא חיים בשלום בתוכנו. כמו שאמר מנחם בגין: 'Never a dull moment' (אין רגע משעמם). אין פה רגע דל.”

“אני לא מגיעה מדי בוקר לאותו סניף בנק שהעבודה בו חוזרת על עצמה וכל מה שמתחלף לך מול העיניים זה אנשים. בעבודה שלי כל יום קורים דברים חדשים. אני לא יכולה לספור כמה שנים אני עושה רדיו או כמה שנים שאני בגל"צ, ואני בסוג של ערנות, התלהבות ועניין כאילו זהו יומי הראשון בעבודה. יעידו על כך הסובבים אותי.”

“באופן עקרוני אני מסרבת להתייחס לתנאי עבודתי.”