סיגל אבין

“תמיד נמשכתי יותר לכתיבה ולבימוי. מצד שני, לימודי המשחק נורא עזרו לי וקיבלתי כלים שימושיים לעבודה ככותבת וכבמאית.”

“לא דיברתי עברית עד גיל עשר, אבל אני זוכרת שתמיד כתבתי. כבר בגיל שש או שבע. עד עכשיו שמורות אצלי כל מיני מחברות, תסריטים בעט, עם השם של הדמות והטקסטים שלה. דברים די נחמדים דווקא.”

“פתאום אתה רואה את הדבר הזה שהמצאת בתוך המוח שלך בדיוק כמו שכתבת. יש בר ותאטרון והדמות שהגית קיימת ומדברת. זה דבר די מדהים.”

“הזלזול בז'אנר מגוחך ועושה הרבה עוול. בארצות הברית כותבים ושחקנים בתחילת דרכם עושים כל מיני דברים לפני שהם פורצים. לפעמים נדמה לך שבמאי או שחקן צץ משום מקום, אבל כשאתה מחטט קצת, פתאום מתברר שהוא היה סטטיסט בסרט הזה ועציץ ג' בסרט ההוא ושיחק באופרות סבון.”

“אני לא מתיימרת להגיד שטלנובלות זה הז'אנר הכי חשוב, אבל אם אפשר לעשות טלנובלה כחול־לבן, ויהיה לזה ביקוש, למה לא?”

“אני מאוד לא אוהבת שמקטלגים כל דבר לפי אג'נדות.”