סיון הר-שפי

“המתח הבסיסי של שירת הר-שפי הוא המתח הסבוך והמתחדש בלי סוף בין קודש וחול, אמונה וספק, הנצח והחלוף.”

“אני מטבעי יצור לא פוליטי ולא אקטיבי. יש בי משהו קצת פסיבי שאולי קשור למשיכה שלי לעולמות של רוח.”

“אני כותבת בבית, הבלגן והפרטים הקטנים של המציאות מעוררים בי השראה.”

“השירה שלי היא גם גילוי פנים וגם הסתר פנים. כך אני חווה את האלוהות בעולם.”

“המוחשיות של פתיחת שערי השמים בלידה – הריחות המלווים, הכאב החד והאהבה השוטפת, ההודיה עד דמעות, כל החושים דרוכים – אין כדוגמתה בעיניי.”

“הקולות הפמיניסטיים שאליהם נחשפתי בלימודיי האקדמיים היו כמעט תמיד רוויי כעס, מרירות, תסכול, וחשד נצחי ביחס לעולם הגברי – רגשות שליליים, שכאשר עברו דרכי – לא קידמו אותי ולא היטיבו עם הזוגיות.”

“המשפחה היא האפשרות הראשונה של היחיד להתרחב אל מחוץ לעצמו, לשאת את מבטו אל הזולת, ליצור מגע אנושי אמיתי.”

“בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי פַּעֲמַיִם פַּעַם בַּחֲלוֹם וּפַעַם בֶּאֱמֶת.”

“מַה שֶּׁנִּתָּן לִי – מֻנָּח בְּיָדַי אוֹ לְרַגְלַי, אוֹ לְרֹאשִׁי אַךְ לֹא לְמַעְלָה מִזֶּה.”

“אַתָּה שֶׁרַק רָחַקְתָּ, אוֹמֵר לְהִתְקָרֵב, אוֹמֵר מִלִּים מִלֵּב, פִּתְאֹם נוֹגֵעַ.”

“קוֹץ־זַעַם נֶחְלָשׁ וּמִתְפַּיֵּס. גַּם סֶלַע מִתְרַכֵּךְ עִם בּוֹא הַחֹרֶף.”

“כֹּחַ הַמְּשִׁיכָה הַיָּחִיד: וְאהַבְתּ.”