דליה הרץ

“תיבות שיר חזקות ויצוקות, אוונגרדיות, בלתי מתיפייפות, מסתוריות, קשובות לעצמן, ממציאות את עצמן.”

“יש מקום לטעון שמבין כל בני דורה הספרותיים דליה הרץ הייתה המשכילה ביותר.”

“אפשר שהעוגן הכבד של מציאות כנתינתה יומר בחלום הנרקם ממילים בבהירות חדשה.”

“אחדים מהנהנים לעברו, כמו אומרים שהם בעדו, שהם בעד כולם.”

“האם דמיוננו יצביע על עולם עתיד ולא כתיאורים בלבד?”

“שערם לא רק שהלבין, גם התעבה. נפרע מרוב מבוכה.”

“נשען על גדר, איש בשיער לבן מחליט להאמין להם.”

“צופה בו בורח מפני תכסיס, נמלט מפני מזימה. חרד.”

“רוח קלילה מחברת בין אנשים בכל זאת.”

“גַּם תּוֹדָה הוּא יוֹדֵעַ לְהַגִּיד בְּשָׁלוֹשׁ שָׂפוֹת.”

“איפה היית כשהלכנו הלאה, כשראינו אור.”

“מחקי. מחקי. אם תמחקי. אם תדעי למחוק.”

“מים, הרבה מים, שיפכי על פנייך.”

“לאן יגיעו החיים שבנית בשדה הרועש.”

“רצון מאוזן כל כך, מצוין ובלא מגרעות.”

“מָה שֶׁתִּבְחַר. נַגֵּן עָלָיו מוּל הָעוֹלָם.”