רמי הויברגר

“אני רוצה שהמדינה בה אני חי תהיה מעצמה תרבותית, אין שום סיבה שהעם היהודי שהתהדר בתרבותו במשך 2,000 שנות גלות, דווקא עכשיו כשהגיע למנוחה ולנחלה, הוא יהפוך לבור ועם הארץ.”

“הקפיטליזם החזירי זקוק לאמנים במידה מסוימת, מוגבלת, לא מסכנת, אופנתית. אנחנו היום על תקן קישוט, ולמרות זאת אני עדיין חושב שיש לנו תפקיד חברתי מאוד חשוב.”

“גזענות היא גן אנושי שנטוע בנו ואם מעירים אותו, הוא מתפוצץ לנו בפנים.”

“רעב לתיאטרון, כמו למדעים, הוא משהו שנולד מתוך גירויים סביבתיים וזה חייב להיות יעד. אנחנו חיים חורבן תרבותי וחינוכי מתמשך וחייבים לעצור איפשהו, גם אם זה לא נעים לשמוע.”

“אני מודע לזה שאנחנו חיים בעידן מהיר שבו תיאטרון נתפס כאנכרוניסטי. זו לכאורה אמנות של פעם, כמו שירה. אז מה? כשזה טוב, אין טוב מזה.”

“אני רוצה לאתגר את עצמי, להגיע למקומות שלא הייתי בהם, יצירה היא עניין דינמי ותהליך הלמידה אינסופי, וכך אתה תמיד בשנה ראשונה בבית ספר שלא יסתיים אף פעם.”

“באהבה כמו באמנות, ריגוש ועניין זה מה שאני מחפש.”