לימור נחמיאס

“מאחורי המצלמה, על הקיר, היה שלט גדול עם הדפס דהוי של זוג מאוהב, ובו ארבע שורות עם שאלות למצטלמת: מה שמך ובת כמה את, מה עיסוקך ותחביבייך, כיצד את אוהבת לבלות בחופשות ובחגים, ומה את מחפשת בגבר שלך.”

“התיישבתי על כיסא חורק, עיינתי בטופס ומילאתי בזריזות את כל הפרטים שלי, מדלגת בנשיות על סעיף הגיל.”

“אם זה צריך לקרות ביניכם, זה יקרה. אם הוא חכם, הוא יאהב אותך כמו שאת.”

“אבל לא הייתה לי כוונה לעשות לו חיים קלים. שירדוף. שיזיע. זה רק יגרום לו להעריך יותר את הפרס שמחכה לו בסוף המסלול.”

“זה לא היה אף שאפשר להסתכל עליו ואחרי זה ללכת להוריד כביסה או משהו. לא ולא. האף הזה היה הצעה מגונה.”

“הרבה יותר חשוב לי בספרים שלי להצחיק מאשר להביא את השוליים, להביא את הסיטואציות הכי מצחיקות, הכי אירוניות. הכי חשוב לי זה שיגידו עליי שאני האישה הכי מצחיקה בארץ.”

“כאחת שרגילה לשבת בבית מול המחשב, שבוע הספר השנה נראה לי פחד אלוהים. זו פעם ראשונה שאני נוסעת את כל הארץ ואני שוקלת לארוז צידנית.”