פאול בידרמן

“בגרמניה מתעניינים בשחייה רק אחת לארבע שנים, קרוב לאולימפיאדה. אז אם אני רוצה שיזהו אותי אני הולך ליד בריכה ואם אני לא רוצה שיזהו אותי אני לא הולך ליד בריכה – שם אני לגמרי אף אחד. זה נחמד שיש מקום מסוים שכולם מכירים אותך אבל אם תצא לרחוב מהבריכה אף אחד לא יכיר אותך, אני חושב שזה נהדר.”

“היה לי קיר עם כל המדליות שלי והייתי מסתכל על זה ואומר שאת כל זה השגתי וזה עשה אותי עצלן. פשוט הורדתי את כל המדליות ואמרתי לעצמי 'עכשיו אתה מתחיל מהתחלה, לא עם כל מה שהשגת אלא תעבוד בשביל להשיג עוד אחת'.”

“המשחקים האולימפיים קובעים מי הוא הטוב ביותר, מי הוא השחיין הטוב ביותר, מי רץ הכי מהר – אבל כולם יודעים שהבחור או הבחורה לידי היו צריכים לעבוד במשך שנים כדי להיות כאן וזה מה שמחבר את כולנו.”