טנזין זופה

“גם לעץ הלימון כאן מחוץ לחלון יש את ארבע העונות שלו. עכשיו הוא יפה, נושא את כל הפירות שהבשילו, אבל אם היה נראה כך במשך כל השנה, לא היה בכך שום דבר מרגש או משמח. בדומה לחיינו אנו, השינויים הללו הם חלק מהחיים. צריך להעריך גם אותם.”

“אם נחיה היטב בהווה, הרי שאנחנו מוכנים לכל רגע שיבוא מחר. זו ההסתפקות המוחלטת, זו השמחה האמיתית.”

“אם מקור האושר של מישהו הוא נעורים, הוא לעולם לא יהיה מאושר, משום שאנחנו מזדקנים מהרגע שבו נולדנו. לבי מלא שמחה. היא לא תפסיק כי גדל לי שיער לבן.”

“זהו טבעם של החיים, חוסר הקביעות. צריך להעריך את ההווה. את מה שיש עכשיו. אם מקור האושר שלנו חיצוני, לעולם לא נהיה מאושרים.”

“אסור שהשמחה שלנו תהיה תלויה בבן הזוג שלנו או במה שיש לשכנינו או אפילו בנשיא ארצות הברית. השמחה שלנו תלויה בנו. בכך שנקבל את מי שאנחנו. כל אחד מאיתנו הוא האדם היפה ביותר ביקום. המיוחד ביותר.”

“הדיכאון מגיע כשאנחנו לא מזהים את המאפיינים הטובים של האני הפנימי שלנו. לכולנו יש פוטנציאל להיות טובים, להיות חומלים, להיות משוחררים מסבל.”

“אני עצמי כאדם שמלמד, מנסה לעבור עכשיו טרנספורמציה, להשתמש באמצעים מתקדמים יותר, כדי לעניין אנשים ולמשוך אותם אל הידע.”

“צריך להתחיל כשהילדים צעירים, לא כשהם בני עשרה. לדבר איתם על סובלנות, על חמלה, על ערך האינדיבידואליות, על טבעו של כל אדם, שכולנו רוצים שמחה ואהבה, שכולנו לא רוצים לסבול.”

“המציאות היא כל דבר שקורה, ויש לנהוג בה בדרך של קבלה, לא לנסות לכסות עליה או ללחום בה. להתנגד לסיטואציה שאי אפשר ללחום בה זו טעות.”

“ייתכן שהילדים יקשיבו לנו משום שהם חוששים מאיתנו, אבל זה לא יתקן את דרכיהם. הריפוי הוא דרך האהבה והחוכמה, לא דרך הפחד.”

“לנו, המבוגרים, קשה מאוד לשנות את עמדותינו, אנחנו כבר מקובעים ומושפעים, אבל לילדים יש אפשרות גדולה יותר להשתנות.”

“אין לנו אויבים בחוץ. האויבים היחידים שלנו הם פנימיים, ומקורם בנפש. כאשר מבינים את זה, אפשר להתחיל לסלוח ולחמול.”

“ גם אלו שידעו קושי ומחסור וכאב, צריך להסתכל על האהבה שאינה תלויה בדבר, שקיבל מהוריו.”

“לאהבה יש את הכוח לרפא ולתקן את מה שהתקלקל. כשאנו נוהגים בחמלה ובאהבה, אנחנו מגבירים את כוחן בחיינו.”

“הילדים שלנו ולא רק הם – כולנו – צריכים לקבל חינוך לערכים של אהבה וחמלה, סובלנות, קבלה, הערכה.”