רפי פוירשטיין

“נשאלת השאלה, מדוע בוחר אלוהים בתהליך שינוי מהיר, הקוטע את המצב באחת – ולא בתהליך הגירה מסודר והדרגתי ?בל נשכח שמדובר לא רק בשינוי פיזי, אלא בעיקר בשינוי מנטאלי – מאישיות של עבד לזו של בן חורין. מדוע אם כן לא נמשך התהליך של היציאה חודש־חודשיים, מדוע זה קורה בכמה שעות של לילה? נסו לדמיין מיליוני אנשים, נשים וטף עוזבים את בתיהם ונעלמים במדבר בתוך חמש־שש שעות. אולי מלמדת אותנו התורה, שאקט של שינוי חייב להיות חריף, מהיר אקוטי; לא מהוסס ולא מגמגם. 'אחרי המעשים נמשכים הלבבות'.”

“רק מי שטעם את טעמה של החירות יוכל להציבו כערך בפני העם, ולהוביל את העם במסע מייגע אל הנכונות להתאמץ ולהילחם עבור חירותו.”

“מסע פנימי, שנועד לא כדי לחזור בתשובה, אלא כדי להתבשם, לפגוש רוחניות יהודית תוססת, שממנה אוכל לקחת תכנים יהודיים לביתי ולנשמתי. מסע בקצב ובמינון המתאימים לי, בתמהיל הראוי לי, אפילו בשילוב עם תפיסות נוספות. במקום זאת, לצערנו, נודד 'מחפש הרוחניות' אל מעבר לים, רק כדי למצוא במרחק אלפי קילומטרים, בין מנזר טיבטי לאשראם בודהיסטי, את מה שיש לו מתחת לאף.”

“והקולות הללו מעוררות בי רחמים גדולים, הם מבטאים את הקיום האנושי המוגבל, המבקש רחמים, המבקש התחשבות ואמפתיה. הבינו אותי, זועק הקול, התחשבו בצרכי, בפחדי, בשמחתי, בתקוותי, הבינו שמה שאני מעולל לעצמי ולאחרים הוא תוצר של חולשתי ומוגבלותי.”

“הפילוסופיה החינוכית של יצחק ורבקה מתמקדת, כך נראה, בניסיון לזהות את אישיות ילדיהם. הם תופשים את תפקיד החינוך במימוש אישיותו הפוטנציאלית של הילד, של האדם.”

“אמנם אין בכוחם של נרות חנוכה להאיר את חשכת החורף, אך יש בהם כדי לחזק את הלב הדואג בכך שהנה, מוצאים את האמת, הטוב והיופי גם בחשכה.”