מיקי פלד

“אני מאוד ביקורתי כלפי דברים שעשיתי וזה תמיד גורם לי צער ותחושת החמצה מיותרת.”

“אחרי מלחמת יום הכיפורים הייתה תקופת מיתון קשה מאוד. האולמות היו ריקים מאדם ובכל זאת כשהיה סרט אחד טוב, אי אפשר היה להשיג אליו כרטיסים. הקהל בררן ויודע מה טוב. מה שטוב לא נפגע. דווקא במצבים כלכליים קשים צריך לשאוף להשקעה מירבית כדי להגיע לרמה הכי גבוהה ואפקטיבית שתגרום לאנשים לבוא למרות המחיר.”

“כל שנה אני סוגר מעגל עם הילדות הפרטית שלי. הפסטיגל מחזיר אותי תמיד אחורה. אני עוסק בתעשיית בידור לילדים ובשביל לעסוק במקצוע הזה, אתה חייב להיות שייך לעולם הילדים. אני הכי חי בין ילדים ואין לי ספק שנשארתי ילד בגלל מה שאני עושה. אין לי זמן להתבגר או להזדקן כי האצבע שלי מונחת על הדופק של הילדות.”