ז'אן-מארי גוסטאב לה קלזיו

“לכתוב משמעו מעל הכול לנסות לשרוד.”

“הספרים מהווים את משפחתנו האמיתית.”

“מעולם לא חיפשתי דבר בכתיבתי כי אם לעמוד בקשרים עם זולתי.”

“קל למדי לגרום לתנועה להפוך ללא יציבה; קל מאוד לקלקל את שיווי המשקל.”

“כאשר אנו מחשיבים את עצמנו לסופרים אנו הופכים להיות כאלה.”

“השיטות והעקרונות מהווים את כלי הנשק שלנו במאבקנו בחיים.”

“הכתיבה מהווה את צורתו המושלמת היחידה של הזמן.”

“מה יישאר לאדם לעשות כאשר המלחמות תגענה לקיצן?”

“אין בנמצא התרגשות גדולה יותר מזו שאנו חשים כאשר אנו נכנסים אל המדבר.”

“השפה גורמת לאדם להיות היצור הבודד שבעולם, מפני שהיא מוציאה מן הכלל את השתיקה.”

“ישנם ימים ארוכים יותר מן האחרים; אלה ימים שבהם אנו רעבים.”

“ישנם ימים שאינם כמו הימים האחרים, ימי חג שבעבורם אנו חיים, ואשר להם אנו מצפים ומקווים.”

“הבחורים לומדים לצעוד, לדבר, לצוד וללחום, פשוט כדי ללמוד למות על החולות.”

“אנשים יודעים היטב כי המדבר אינו רוצה בהם, ולכן הם צועדים ללא הפסק בדרכים שבהן כבר הלכו אחרים לפניהם.”

“רוח מדברית שטפה ומחקה הכול, ומרחבי המדבר השתקפו במבטיהם של האנשים ועורם נראה כמתכת זהובה.”

“הם נולדו מן המדבר... הם לא אמרו דבר ולא רצו דבר.”

“הם הופיעו כבחלום מעל גבעת החול, מוסתרים לחצאין על ידי ערפל החול שיצרו צעדיהם.”