אסתר ראב

“מעולם לא הסכימה ללכת בתלם. היא הייתה מוכנה לשלם את המחיר ולא הרגישה מקופחת.”

“אני אוהבת את הנטייה המוטבעת בה לשבור מסגרות, את ההעזה שלה לכתוב בריתמוס חופשי; את זה שהיא חוגגת את המיניות שלה; זה שיש בה הרבה כוח.”

“מציון תצא תורה – יצרנו את התנ"ך, אולי בהתאמצות של כל כוחותינו ניצור תנ”ך חדש לעולם – הסתכלות פנימה, התעלות גדולה, לפתוח פתחים בין לבבות.”

“איני אוהבת מחסומים למבטי – מכך ודאי אהבתי לים – שהוא מרחבים כחולים ללא גבול – שנפש האדם יכולה לשוט בהם ללא מפריע.”

“מעודי לא כתבתי שירים בשביל אף אחד, רק בשביל עצמי. אני בכלל נולדתי משוררת ונכנסתי לשירה בשתי רגלי, לא סבלתי שום התלבטויות.”

“הייתי בורגנית גדולה אך אהבתי בוהמה.”

“הוּא גּוֹלֵשׁ עַל כְּתֵפַי / הוּא חוֹשֵׂף / גֻּלַּת אוֹרָה יְקָרָה – / חֶסֶד מָתוֹק־חָרִיף / נֵתַח־נְצָחִים רָחוֹק.”

“ואֵין יוֹדְעִים / אֵי גַּנֵּינוּ הָאֲמִתִּיִּים – / אִם לְאוֹר־הַיּוֹם – / אוֹ בְּמִכְמַנֵּי־מַחֲשַׁכִּים.”

“כבר פגשתיך פעם / לפני זמנים / אשר לעד / כבר אחזת בידי / במגע לא מכאן.”

“וּבַשֵּׂר לַשְּׁרַקְרַקִּים / אֶת מוֹתִי / וְיִתְקְעוּ נוּגוֹת / בְּלֵילוֹת־סַהַר מְלֵאִים / בְּפוּגַת יוֹם אָבִיב חַם.”

“חַיֵּינוּ אֵינָם קְצָרִים כְּלָל – / אָנוּ חַיִּים בְּהַפְסָקוֹת: / עַל אִיֵּי־פֶּלֶא / שֶׁל אוֹקְיָנוֹסֵי־ / הָעִדָּן.”

“רַק עֶצֶם הֱיוֹתְךָ / הֱיוֹתְךָ מְצִיאוּת / וְלֹא חֲלוֹם / רַק עֶצֶם הֱיוֹתְךָ – / מְלַבֵּב אֶת חַיַּי.”

“בָנִיתָ חוֹמָה – / סְבִיבִי / וּבְתוֹךְ הַחוֹמָה – / בַּיִת / אַתָּה אִישִׁי.”

“אַלְפֵי־שְׁנוֹת־אוֹר/ בֵּינְךָ וּבֵינֵי.”