אסתר פלד

“הרקע של פלד בפסיכואנליזה ובבודהיזם ניכר ביכולתה להתבונן מן הצד בנימי נימים של רגשות, לתאר את הדיבור האינסופי של התודעה ולהתייחס לכך במידה שווה של חיבה ושל לגלוג.”

“חווית הבדידות, על הטוב והרע שבה. כלומר: להכיר ביכולת המוגבלת של אחרים להבין אותך. ההשלמה עם זה מעניקה סוג מוזר של חופש: להגיד את זה כמעט כמו שזה.”

“'אלוהים' הוא מושג בלתי מושג, אי אפשר להשיגו באמצעות השכל ואי אפשר להשיגו בכלל.”

“כאב נפשי – זה הכרוך באובדן, זה הכרוך באהבה ובתלות, זה הכרוך בהיות אדם מרגיש בכלל – הופך אדם לחכם יותר, סובלני יותר.”

“חירות גדולה ושמחה גדולה, כי אתה לא לוקח את עצמך כל כך ברצינות.”

“תהיו אמיצים ותפגשו את הקונפליקט, הוא נמצא גם בפנים ולא רק בחוץ.”

“אנחנו, בגלל המורכבות של המבנה שלנו, עושים הרבה פשרות.”

“העבודה שלי היא לקחת רגשות ולהפוך אותם למחשבה.”

“שפת הריפוי הנפשי היא שפה שמופנמת עמוק, שנוכחת בכל הרמות.”

“הספר היה והינו צורת התקשורת העמוקה ביותר בין אנשים.”

“מתפנקים בסוג של תמימות שלא במקומה.”

“אני לא פוחדת מהספק.”

“דיברה, אם כי כמובן הסמיקה כל העת, ובהסמקה נמהלו הבושה והעונג, וכך, בעודה מדברת, ידעה את התשוקה, התשוקה שהיא אֵם האהבה ואם החיים בכלל.”

“הוא צייר כי לא יכול היה להיות בתוך העולם; זה לא היה מקומו, העולם. לכן צייר, כדי להיות בעולם איכשהו.”

“בהיותה מסוג האנשים שידעו קשיים בחייהם, קיבלה את הדברים כמו שהם ונהנתה ממה שיש.”

“הוא היה בעליו של לב טוב, הגם שלא היה מודע לכך.”

“ומששקטו המים אפשר לראות: בתחתית הכד ישנה פנינה, והפנינה היא אחת, ויש לה לפיכך הערך המוחלט, מעבר ליופי ולכיעור, מעבר לבנאליות של הזוגיות ולפתטיות של הבדידות, מעבר לאותה אינטגרציה תוך נפשית ובין אישית ושימושית.”

“סבל שכרוך באהבה; שכרוך בהיעדרה, שכרוך בהיותה, שכרוך בהיותה כה מוטלת בספק, כה חלקית ושברירית, כה חשופה לחסר, ובעיקר מעוררת כמיהה לאין־קץ. כי מדובר באחת הכמיהות העמוקות ביותר של המין האנושי.”

“הכמיהה אל הנצחי והשלם, זוהי שפת האהבה, זהו ביטויה בעת שלנו.”

“מה יש לה. מה יש לה שזה מה שהיא בחרה. מה נגזל ממנה, שככה בחרה. מה יש לה. הכול כמובן סובייקטיבי. ולא רק זה, גם משתנה בחלוף השעות. לפעמים נראה שיש לה, לפעמים נראה כאילו זה נגזל ממנה. זה מאוד סובייקטיבי, מאוד נתון למצבי רוח. ותמיד, וזה העיקר, תמיד מאוד דיאלקטי.”