שלומית כהן-אסיף

“אני לא מרגישה נוח בקניונים, הולכת שם לאיבוד. מעדיפה את החנות הקטנה, שבה המוכר פונה אליי בשמי ואני פונה אליו בשמו.”

“השירה מעדנת ומרככת את הקורא, מבוגר או ילד. מלמדת אותו להיות קשוב לשיר, לאחר ולעצמו.”

“בכתיבה אני לא נחשפת, אלא לומדת את עצמי לאט־לאט, כמו מישהו שבונה לו איזה תצרף, פיסה ועוד פיסה, והכול מתלכד בסופו של דבר לתמונה שלמה.”

“אני אומרת לעצמי שהספרות לא צריכה לחנך, אלא רק להעניק חוויה רגשית לקורא.”