נתן שחם

“גיבוריו הספרותיים מעולם לא חיו ביקום פרטי, מנותק, הסובב סביב עצמם ומכאוביהם בלבד. הם תמיד היו חלק מאיזשהו מהלך היסטורי גדול שהשפיע על גורלם והפך את חייהם.”

“לא רציתי להיות סופר. גדלתי בבית ספרותי, ראיתי את הסופרים מלינים על היחס של ראש העיר אליהם והחלטתי שלא אעסוק במקצוע, התלוי בדעותיהם של אחרים. גמרתי אומר להיות לוחם וחקלאי, כי זה מה שנחוץ.”

“אני מאמין שאילו נתנו לנשים לשלוט בעולם, הוא היה שונה.”

“בסך הכול האישה היא יצור יותר מאוזן מהגבר. אני יכול להעיד על עצמי שהייתי פמיניסט כבר בגיל 18.”

“שנים לא מעטות עברו עד שהבינו חברי הקיבוץ כי השוויון הוא משאלה והשיתוף הוא תוכנית עבודה.”

“הרגלתי את עצמי לכתוב שניים־שלושה ספרים בעת ובעונה אחת.”

“אני לא צריך להתנצל שהדמויות שלי משתדלות להתבטא בצורה בהירה.”

“הספרות אינה מאשימה או מזכה. היא משתדלת להבין מה קרה ולמה.”

“מהיותי חושד בקדושים שרוב זמנם מוקדש להעמדת פנים, חשתי כי הוא קרוב לי ברוחו גם בלי שהכרתי אותו.”

“תוכנם של הספרים יידחס לתוך מאגר מידע עולמי, שיכלול את כל מה שיצרה האנושות.”

“התייעץ עם מבקרי ספרות נודעים, אבל את עצתם קיבל רק כאשר תאמה את דעתו שלו.”

“פטרונם של כל השואלים לנתיבות עולם, הנפעמים מהדר הטבע, התוהים על הנפש.”

“כדי שהספרות היפה תיגע באמת היא חייבת להרעיד מיתר סמוי בנפשנו.”

“הרבה אפשר ללמוד על רוח התקופה מסיפורו של אדם שישב באותו קרון שבו נסעו האנשים שעשו היסטוריה.”

“החיסרון הגדול יותר שלו הוא שלא היה לו אומץ להימנות עם המיעוט, גם כאשר החזיק בדעת מיעוט.”

“לא יצר רעיונות חדשים, אלא היה עסוק בהענקת לבוש מפואר יותר למחשבות המגומגמות, שגילגלו אחרים.”

“ כל ימיו רצה לחיות מחוץ להיסטוריה. הוא האמין שכנרים יכולים לעשות זאת.”

“מרגע שהספרות היא כלי חינוכי, שוב אינה ספרות.”

“אהבה היא אנוכיות שנתעצמה, אין שחר למעשינו. אין טעם במחדלינו. המולדת היא אשליה – הלשון כוזבת. יש רק מוסיקה – אנחתה האחרונה של תרבות המערב.”

“האמנות אינה יכולה לדווח על המציאות כיומני הקולנוע. אין לה גם הכוח לזייפה. לכל היותר תוכל להציע לנו תמציות מרוכזות של זיקות אנוש.”