אווה ליפסקה

“שיריה הם מאבק מתמיד לשמור על האנושי והאינטימי בבית הכלא הקיומי של ההיסטוריה, הפוליטיקה והיחסים הבין אישיים.”

“משאיר אחריו בית קברות חגיגי.”

“דבר לא הציל אותי. אני חיה.”

“אורות. הבהובים קטנים. בתים עליזים.”

“לֹא שִׁעַרְתִּי שֶׁצִּפּוֹר תְּצַלְצֵל אֵלַי וְתֹאמַר אָנוּ מְעוֹפְפוֹת יַחְדָּו בָּעוֹלָם הַזֶּה.”

“האהבה הראשונה יוצאת לחופשי. חגיגה לאוהבים. רכוסים במעיל אחד, בשרוול אחד.”

“קֶצֶף בּוּעוֹת. שׁוּב הָאוֹמֶנֶת. תָּמִיד נִסְחֶבֶת אַחֲרַי בַּשִּׁירִים.”

“הייתה כבר שפה כזאת. לא בטוח שדיברנו בה.”

“מטפסי הרים גלמודים על פסגה שנכבשה.”

“הדיבור מביך אותנו.”

“אנו בוחרים בחופש. מפליגים מן החוף.”

“יום המחרתיים הסקרן מעיף בנו מבט.”