נתן זהבי

“יש בארץ הזאת קבוצת אוכלוסייה, שהיא גזענית מתעבת את בני עדות אשכנז, הם מוכנים לעשות הכל בכדי לגרום לשנאה, אולי הסתה עד כדי השמדתם בסיבוב שני, על ידי אחיהם בני עדות המזרח. זה לא להאמין, אבל זה קורה פה בארץ ישראל, במדינת העם היהודי, ואני מוכרח לומר לך - אני מתעב גזענים אשכנזים ובמידה לא פחותה גזענים יוצאי עדות המזרח. אני חושב שכל הוויכוח על אשכנזים ומזרחים הוא מיותר, אין לו יותר מקום בארץ הזאת בשנת 2008, וכל מי שמעלה את הנושאים האלה אין לי אלא להוקיעו ... זה מעורר שאט נפש.”

“כמה ימים לפני המועד האחרון לפינוי עליתי על הג'יפ והתחלתי את מסע הפרידה שלי מסיני. עברתי דרך החופים והמפרצונים המקסימים, דרך יישובי הבדואים, דהב, נואיבה בואכה אילת. הגעתי הרוס כמי שחרב עליו עולמו. הייתי שפוך, שתוי ואומלל אצל רפי נלסון, שם נשארתי חודשים ארוכים בתקווה שעוד אחזור לבית הקטן שלי בשארם. זה לא קרה. זה לא יקרה. הגעתי מהגיהינום התל אביבי לאופירה, ומחיר השלום שלי היה לחזור לגיהינום. לפעמים אני מפזם 'הו שארם א-שייח', חזרנו אלייך שלישית', אבל זה חלום שכנראה כבר לא יתגשם.”