ברוך אוסטרובסקי

“פעם אבא נסע לאמריקה והביא לי ולאחותי אופניים עם מהלכים. סבא כעס מאוד ואמר: שלא יראו אותך נוסעת באופניים כאלה. מה יגידו, איך זה ייראה כשיש אנשים במושבה שאין להם מה לאכול ואנחנו ניסע באופניים כאלה?”

“אנחנו אנשי אמריקה עלינו ארצה, לא כדי שנהיה כאן קפיטליסטים או בעלי נחלאות, אך בכדי להיות ולחיות בין יהודים, במדינה יהודית עצמאית וכדי שנחיה חיים דמוקרטיים, שוויון ויכולת של קיום לכל אזרח ואפילו אם אנו נהיה היחידים בשיטה סוציאלית זאת.”

“לא קיבלתי אף פעם שכר בנימוק שאסור לי להרוויח יותר מכפי שמרוויח פועל קבוע בחקלאות. אם יש לי החצי ממשקי או משכר דירה והחצי מהנהלת הפרדסים, אינני צריך לקבל גם מהציבור. הילדים שלי יכולים להיות כמו כל ילד של פועל.”

“איני מוכן להרוויח יותר מכל פועל עברי...”

“אני בתור ציוני, עזבתי את פרנסתי, את הכבוד שרכשתי לי באמריקה, מנהל בית הספר התיכון הניו יורקי... יושב ראש אגודת המורים ועורך דיאידישע שול וספרי לימוד שהוצאתי ועליתי ארצה. אין ציוני רק בפה.”